סע"ש 13433-06-14

המקבל את התביעה.

9.הפיטורים הרביעיים, היו בעקבות החלטה נוספת של ועדת הפיטורים של המועצה; החלטה מיום 31.1.11. בעקבותיה שלח ראש המועצה, בין היתר לתובע, מכתב פיטורים עוד בתחילת חודש פברואר 2011.

התובע פנה בעניין זה לבית הדין, כאשר במסגרת ההליך ניתן פסק דינו של כב' השופט חיים ארמון מיום 27.8.12 בתיק סע"ש 15379-02-11, אשר ביטל את פיטורי התובע (וגם של שני העובדים הנוספים) (להלן: "פסק הדין משנת 2012"). בשל חשיבות הדברים, נציין כי הפיטורים בוטלו בשל הקביעה שהם נעשו משיקולים זרים (כנראה, שיקולים פוליטיים). בנוסף, נקבע כי היה פגם במתן זכות הטיעון.

עוד נקבע בפסק הדין משנת 2012, כי חשוב שהמועצה לא תנצל אותו לשם בזבוז כספי ציבור, כך שאם המועצה אכן סבורה שאין אפשרות להעסיק את התובע במשרה כשומר לילה, משרה שכבר בוטלה, היא תוכל להעבירו לתפקיד אחר – לאחר שתתן לו אפשרות לטעון בעניין זה.

10.הפיטורים החמישיים הם הפיטורים מושא ההליך דנן.

ההליכים הרלוונטיים שהתקיימו בעניינו של התובע

11.מעבר להליכים שניהל התובע בקשר לפיטוריו, התנהלו מספר הליכים בבית הדין בקשר לשכר עבודה, זכויות סוציאליות ופיצויים בגין פיטורים שלא כדין.

בשל חשיבות הדברים נתמקד בשני הליכים שהתנהלו בבית הדין:

א.הראשון, התחיל ביום 16.1.13 עת הגיש התובע תביעה כנגד המועצה והעומד בראשה, במסגרתה עתר לתשלום שכר עבודה בעבור התקופה 3/2011-12/2012, פיצוי בשל הפסד זכויות סוציאליות בתקופה זו, דמי הבראה, דמי ביגוד ופיצוי מיוחד בשל פיטורים פסולים בסך 100,000 ₪.

ההליך התנהל בפני כב' השופט ארמון (תיק סע"ש 31927-01-13), כאשר ביום 23.3.15 ניתן פסק דין הדוחה את התביעה (להלן: "פסק הדין משנת 2015"). בפסק הדין נקבע כי התובע מעולם לא עבד בשירות הנתבעת, ראש המועצה פעל בשנת 2001 בדרך פסולה באופן שבו הוא מינה את התובע לתפקידו; ראש המועצה למעשה דאג לכך שהתובע יהיה רשום כאילו הוא עובד של המועצה ויקבל שכר. התובע, מצידו, נרשם כ"עובד" וקיבל שכר שכלל לא הגיע לו.

הסדר זה, כך נקבע בפסק הדין, היה נוח לשני הצדדים, עד למועד בחירתו של ראש המועצה לתקופת כהונה נוספת. משהתובע לא תמך בבחירתו – שאז איבד ההסדר המדובר מ"נוחיותו", דבר אשר הוביל את ראש המועצה לנסות, כמעט בכל דרך אפשרית, לפטר את התובע מ"עבודתו".