סע"ש 13164-09-15 ברכה ליסקר נ' עזר מציון

בפנינו בקשה דחופה של התובעת (מיום 21/7/2016) להוספת מסמכים כראיה.

המסמכים המבוקשים הם סיכום פגישה במחלקת סיעוד מיום 11/4/2013 (נספח א') ותכתובת במייל עם דש גמל פנסיה (נספח ב').

ואלו נימוקי הבקשה- ביום 14/7/2016 התקיים דיון הוכחות במהלכו ביקשה ב"כ התובעת לעשות שימוש במסמך אשר הומצא על ידי הנתבעת וסורב מטעמים פרוצדוראליים של אי הגשת מסמכים במועד; אי הגשת המסמך עד לשלב זה נבעה גם מחמת שהמסמך שצירופו מבוקש הוגש לה ביום 28/3/2016 מס' ימים לפני המועד להגשת תצהירים; עקב לוח הזמנים הצפוף ולאור כמות המסמכים הרבה לא הבחינה התובעת באותה עת ברלוונטיות המסמך; לאחר הגשת תצהיר עדות ראשית של הנתבעת ולאחר עיון בו- היה הכרח לעשות שימוש במסמך לאור הרלוונטיות המהותית; הגשת המסמך עשויה להכריע את הכף לטובת התובעת ויש בכך לסתור באופן מובהק את עדות גב' גלמן; ב- 6/7/2016 קיבל ב"כ התובעת מייל מקרן הפנסיה מיטב דש ובו מופיע מועד הפניה של גב' נורית אדלר לקבלת פרטים לצורך מילוי טופס 161 בניגוד לאמור בתצהירה; מאחר ולא נותר זמן לחקירתה, לא הספיקה התובעת להציג מסמך זה ואולם מדובר בראיה כבדת משקל; לאור זאת מן הראוי כי ביה"ד יסטה מהכללים הפרוצדוראליים להצגת ראיות כדי לעשות משפט צדק; לאור השביתה במערכת בתי המשפט נבצר מהתובעת להציג בקשה זו מייד בסמוך למועד דיון ההוכחות.

ביום 25/8/2016 הוגשה תגובת הנתבעת לבקשה והיא מתנגדת לה ואלו טענותיה (בעיקר)- נספח א' הועבר בגילוי מסמכים ולא צורף לתצהיר התובעת בניגוד להחלטת כב' הרשמת ריכטמן; תצהיר הנתבעת היה בפני התובעת 3 שבועות לפני מועד דיון ההוכחות והיה לה זמן להגיש המסמך קודם לדיון ולא במהלך החקירות; בקשת התובעת לצירוף המסמך נדחתה בדיון ההוכחות וממילא לא נטען לרלוונטיות המסמך; הבקשה אינה אלא בקשה לעיון חוזר ללא שינוי המצדיק העתרות לבקשה; קבלת המסמך ללא שעדי הנתבעת יוכלו להתייחס לדברים במסגרת עדותם משמעותה העמדת הנתבעת במצב של חסרון דיוני; תם שלב ההוכחות; המסמך אינו רלוונטי ואין מדובר בראיה המדברת בעד עצמה; המסמך אינו רלוונטי בשים לב לעילות התביעה; נכתב למעלה משנתיים עובר לזימון התובעת לשימוע ולכן לא ניתן ללמוד ממנו לענייננו; אשר לנספח ב'- מסמך זה היה בידי התובעת ביום 6/7/2016 קרי 6 ימים קודם לדיון ההוכחות; אין הצדקה לאי צירוף מסמך זה לידי הנתבעת; נורית אדלר לא נחקרה ובהתאם עדותה לא נסתרה ודין תצהירה להתקבל במלואו ולא ניתן לבצע עתה מקצה שיפורים; מבוקש שלא לצרף המסמכים ולחלופין- לתת לנתבעת שהות מתאימה להגיב למסמכים לרבות באמצעות הגשת תצהיר משלים.

ביום 26/8/2016 הוגשה תשובה לתגובה ובה חוזרת התובעת על טענותיה ומוסיפה כי ביה"ד לא בחן ספציפית את נספח א'; בעבר היה נהוג שאין חובה על מנהלות להחתים כרטיס נוכחות כל יום והיתה להן אפשרות להשלים שעות בדיעבד ולכן המסמך רלוונטי; טענת הנתבעת כי דין תצהירה של גב' נורית אדלר להתקבל, דינה להידחות ובמיוחד לאור כך שלא נותר זמן לחקירתה הנגדית ולפיכך גם אינו משנה הדבר כי ניתן היה להגיש המסמך קודם לדיון; ככל והנתבעת מעוניינת להגיב לנספח ב' הרי שהיא יכולה לעשות כן במסגרת הסיכומים ולא באמצעות תצהיר משלים והתובעת אינה מתנגדת להוספת ראיות חיצוניות אשר יפריכו את האמור בנספח ב'.

לאחר שבחנו טענות הצדדים – קובעים אנו כדלקמן:

בהחלטת כב' הרשמת ריכטמן (10/2/2016) נקבע כי "הצדדים יגישו את העדויות הראשיות שלהם ושל עדיהם בתצהירים, בצירוף כל המסמכים שברצונם להסתמך עליהם" (ההדגשה הוספה).

הצדדים גם קיימו בינהם גילוי ועיון במסמכים ותוך הגשת בקשות בעניין זה לביה"ד.