סע"ש 13097-11-16

1.זוהי החלטה בבקשת המבקשת (הנתבעת בתיק העיקרי), להורות למשיב (התובע) להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע באם תידחה התביעה העיקרית נגדו.

2.התביעה, הוגשה על סך של כ-187 אלף ₪ בקירוב, בגין הפרשי שכר, פיצויי פיטורים ורכיבים נוספים. התביעה הוגשה בחודש 11/16. לתביעה לא צורף כל מסמך ו/או ראיה אחרת שיש בה לתמוך בטענות המשיב בכתב התביעה. מנגד טוענת המבקשת כי לא העסיקה את המשיב וכי מעולם לא נתקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים בהליך זה.

3.עיקר טענות המבקשת (הנתבעת):

א.המבקשת לא העסיקה את המשיב כלל, והיא אף אינה מעסיקה עובדים בענף החקלאות.

ב.המשיב לא צירף התובע לכתב התביעה כל ראיה לכאורה לתמיכה בטענותיו.

בנסיבות אלו, ומשהמשיב תושב שטחים, ומשיש חשש כי לא יוכל לשלם את הוצאות התביעה לו יינתן פס"ד כנגדו – יש להורות על הפקדת ערובה מטעמו, להבטחת הוצאות המבקשת.

ג.באשר לתצהיר אשר צירף המשיב בתגובתו לבקשה לחיובו בערובה – הרי שאף חברו של המשיב, הגיש תביעתו כנגד המבקשת, כאשר אין בידיו כל ראיות להוכחת תביעתו שלו, ואין די בתצהירו על מנת להניח ראשית ראיה לתביעת המשיב כאן.

4.עיקר התנגדות המשיב (התובע):

א.הבקשה הוגשה ללא תצהיר התומך בטענות העובדתיות המפורטות בה. אי הגשת תצהיר התומך בטענה כי המשיב לא הועסק במבקשת מלמד כי המשיב הועסק במבקשת.

ב.המשיב הועסק במבקשת ובתקופת העסקתו נרמסו זכויותיו – לרבות אי קבלת תלושי שכר. לא די בכך שהמבקשת רמסה את זכויותיו של המשיב אלא היא מבקשת אף לעשות בכך ניצול ציני ולחסום את זכותו של המשיב לערכאות.

זאת ועוד, המשיב צירף לתגובתו את תצהירו של מר עאבד אל נאצר חאג' מוחמד שעבד עם המשיב אצל המבקשת. בכך יש לתמוך בטענת המשיב באשר לעבודתו במבקשת וכן להתנהלותה הקלוקלת ויחסה לעובדיה ואין מדובר בתביעה מופרכת.

ג.זכות המשיב למימוש זכויותיו היא זכות יסוד ואין מקום לחייבו בהפקדת ערובה, ועל ידי כך למנוע ממנו לממש את זכותו. במקרה זה לא מתקיימות הנסיבות המצדיקות חיוב המשיב בערובה על פי הפסיקה.

ד.ניתן לנקוט בהליכי הוצאה לפועל כנגד תושבי השטחים ויש בכך לאיין את הבקשה לערובה שכן עניינו של המשיב אינו שונה מכל תובע אחר תושב ישראל.

5.דיון:

א.כפי שיפורט להלן, ואף שאין זו דרכו הרגילה של בית הדין להורות על הפקדת ערובה להוצאות, יש מקום בעניין שלפנינו לחייב את התובע בהפקדת ערובה להוצאות, למידה והתביעה תידחה וייפסקו הוצאות, כפי שיפורט ויובהר להלן.

ב. לאחרונה הוספה תקנה 117א לתקנות בית הדין לעבודה (תקנה שנכנסה לתוקף ביום 2.9.2016) וזו לשונה:

"(א) שופט בית הדין או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.