חברת מוסדות חנוך ותרבות בקרית אתא של הסה"י לא"י בע"מ נ' ישראל בנימין

1.בפני בקשתהמבקשת למחיקת סעיפים מתצהיר התובע בהיותם הרחבת/שינוי חזית.

המבקשת מפנה לסעיפים 4, 7,8, 12,13,16 ו-35א תוך הסבר מדוע כל אחד מסעיפים אלו מהווה הרחבת או שינוי חזית ויש למחקו.

2.התובע בתגובתו אינו מגיב עניינית ביחס לאף אחד מן הסעיפים והטענות בגינו אלא, טוען בכלליות, כי מטרת הסעיפים הינה הבהרת טענות התובע המופיעות בכתב התביעה ולפיכך גם לא היה עליו להגיש בקשה לתיקון התביעה.

לטענתו, סעד של מחיקת סעיפים הינו סעד חריג וקיצוני, ויש לנהוג בגמישות על מנת להגיע לחקר האמת.

3.בתשובשה לתגובה טוענת המבקשת כי על אף שבית הדין אינו כבול בדיני הראיות, אין משמעות הדבר כי יכול המשיב לחרוג מכתבי טענותיו, להוסיף ראשי נזק או להגדילם מעבר לאמור בכתב התביעה.

4.לאחר שעיינתי בכתב התביעה, ברשימת הפלוגתאות והמוסכמות שבפרוטוקול ישיבת 28/2/16, בתצהיר, בבקשה ובתגובות, להלן החלטתי.

5.באשר לסעיף 4 לתצהיר:

בתביעתו טען המשיב כי המבקשת הפרה את חוק הודעה לעובד משלא מסרה לו עותק מהסכם העבודה שנחתם בין הצדדים. בגין כך תבע פיצוי בסך 15,000 ₪ (סע' 3-4, 11 ו-22 לתביעה).

במסגרת הפלוגתאות נרשם: "האם קיבל התובע עותק מהסכם העבודה במועד תחילת עבודתו. ככל שלא, האם זכאי התובע לפיצוי ובאיזה סכום".

בסעיף 4 לתצהירו מעלה המשיב טענה חדשה, כי החוזה לא נחתם כדין עד היום. מדובר בטענה חדשה המהווה הרחבת חזית. אשר על כן, אני נעתרת לבקשה ומורה על מחיקת סעיף 4 מתצהיר המשיב.