שי בלייברג נ' יעקב קירמאיר ואח'

זוהי תביעת פיצויים לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965 (להלן – "החוק").

רקע עובדתי

1.הנתבעת 3 הינה חברה פרטית אשר הוקמה בשנת 1975 על ידי שני שותפים, הנתבע 1 (להלן: "קירמאייר") ומר גדי בירן ז"ל. החברה עוסקת בתחום ההקמה של בריכות שחיה ותחזוקתן ומכירת רכיבים וחומרים לבריכות שחייה. (להלן: "החברה" או "הנתבעת").

2.התובע התקבל לעבוד בחברה כסמנכ"ל תפעול ביום 11.12.05. בהמשך ולאחר שמר בירן ז"ל, מי שהיה אמון על הצד הכספי והעסקי של ניהול החברה, חלה במחלה קשה, מונה התובע למנכ"ל החברה ושימש בתפקיד זה עד ליום 15.12.10

3.הנתבע 2 (להלן: "ארצי") מונה במרץ 2010 לדירקטור בחברה ובאוגוסט 2010 מונה ליו"ר פעיל של דירקטוריון החברה בחוזה לתקופה קצובה ושימש בתפקיד זה עד ליום 31.7.13.

5.התובע פוטר מעבודתו, בהודעה שנמסרה לו בחודש ספטמבר 2010 ונכנסה לתוקפה בדצמבר 2010.

6.יצוין כי קודם לתביעה זו הגיש התובע תביעה כנגד החברה במסגרת סע 36433-03-13 לזכויות כספיות הנובעות מהסכם העסקתו. תביעה זו הסתיימה בהסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 28.2.17. (להלן:" התביעה הראשונה").

תמצית טיעוני התובע

7.התובע טוען כי בתקופת העסקתו הפכה החברה מחברה בעלת קשים כלכליים לחברה מצליחה ומשגשגת. כאשר הבינו הנתבעים כי בהתאם להסכם העסקתו, ועקב הצלחת החברה, זכאי הוא לתשלומים רבים, הם דרשו ממנו לוותר על תנאי העסקתו הקודמים ולחתום על חוזה חדש המרע משמעותית את תנאיו.

משסרב התובע לשינוי בתנאי העסקתו, עשו הנתבעים יד אחת בכדי לגרום לפיטוריו באמתלות שונות.

8.לטענת התובע כאשר דרש מהחברה את כספי הפיצויים המגיעים לו במסגרת הסכם העסקתו, נדהם לגלות כי הנתבעים, מאיימים עליו כי במידה ויעמוד על מימוש הסכם העסקתו, "הם יעשו הכל בכדי למנוע את העסקתו על ידי גורמים אחרים".