הלל נ' עמותת אולפנת צפירה

1.התובע, עובד ותיק ועתיר זכויות באולפנת צפירה לבנות, הגיש תביעה לתשלום זכויות שונות המגיעות לו, לטענתו, בגין תקופת העסקתו באולפנה וסיומה.

תביעה אחת הוגשה בבית הדין לעבודה.

תביעה שניה הוגשה בבית משפט השלום והועברה, על פי החלטה מיום 2/4/15, לבית הדין לעבודה.

שני התיקים אוחדו והתבררו בפנינו (החלטה מיום 16/9/15)

2.במסגרת ההוכחות, העיד בפנינו התובע.

מטעם הנתבעת העידו מר משה בר חיים – סמנכ"ל מוסדות פנימיתיים במרכז ישיבות בני עקיבא וגב' נורית דהאן – מנהלת אדמיניסטרטיבית בנתבעת.

3.אלה העובדות העולות מחומר הראיות:

א.הנתבעת, אולפנת צפירה היא מוסד חינוכי לבנות. מדובר בעמותה ללא מטרת רווח, שהינה מוסד מוכר שאינו רשמי.

ב.משנת 2012 נמצאת הנתבעת בפיקוח מרכז ישיבות בני עקיבא ומשרד החינוך והתרבות.

ג.התובע הועסק באולפנה מיום 1.7.86 ועד 26.8.13.

ד. עד חודש דצמבר 2002 הועסק התובע כעובד כשכיר וקיבל תלושי שכר.

ה.מחודש ינואר 2003 הועסק התובע כקבלן עצמאי, באמצעות עסק בבעלותו - "ש. הלל ייעוץ ניהולי וארגוני ומתן שירותים".

ו.שכרו של התובע השתנה לאורך השנים. העובדות בעניין זה יפורטו בהמשך.

ז.בחודש ינואר 2013 הודיע התובע כי הוא מסיים את עבודתו באולפנה בשל מצב רפואי. סיום העבודה נקבע לסוף שנת הלימודים, חודש 7/13.

4.הסוגיות העומדות להכרעתנו הן אלה: