אלבג נ' עיריית קרית מלאכי

תביעה זו עניינה תשלום זכויות בגין פרישתה של התובעת לגימלאות.

רקע עובדתי

1.התובעת, ילידת 1947. עבדה בשירות הנתבעת כסייעת במדור גנים מיום 1.1.95 ועד ליום 31.8.12, עת פרשה לגמלאות.

2.הנתבעת היא עיריית קריית מלאכי (להלן: העירייה). על יחסי הצדדים חלות הוראות חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות (להלן: חוקת העבודה).

3.בתקופה שמיום 1.1.95 ועד ליום 31.8.03 עבדה התובעת כעובדת שעתית בהיקף משתנה (להלן: התקופה הראשונה). החל מחודש 9/03 הועסקה התובעת על פי דירוג ודרגה בהיקף של 100% משרה (להלן: התקופה השנייה).

4.החל מחודש יוני 2001 הופרשו בעבור התובעת זכויות לפנסיה צוברת (להלן: קופת הפנסיה או קופת מנולייף). בגין התקופה הקודמת לא הועברו כספים לקופה כלשהיא.

5.עם סיום עבודת התובעת, בעת שפרשה לגמלאות התברר לה לראשונה היקף זכויותיה. התובעת פנתה לעירייה לבירור זכויותיה וביקשה כי תשולם לה פנסיה תקציבית. משדחתה העירייה את פניית התובעת לתשלום גמלה במסלול של פנסיה תקציבית, הגישה התובעת את תביעתה לבית הדין.

6.התובעת הלינה על כך כי על אף העובדה שהחלה בעבודתה בשנת 1995, נמנעה העירייה מלהעניק לה פנסיה תקציבית. התובעת עותרת לתשלום פנסיה בסך של 1,411 ₪ לחודש עד הגיעה לגיל 120. לחילופין, טוענת התובעת, זכאית היא לתשלום פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקופת הגמל בגין תקופת עבודתה הראשונה בסך כולל של 37,720 ₪ וכן לתשלום פיצויי פיטורים בגין פרישתה וזאת בסך של 108,000 ₪.

7.העירייה טענה כי דין תביעת התובעת להידחות על הסף מחמת התיישנות; משלא הגישה את תביעתה לחשב המלווה; בשל אינטרס הקופה הציבורית וקשייה הכלכליים של העירייה.