חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

סע"ש 12147-12-13

: | גרסת הדפסה
סע"ש
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
12147-12-13
27.2.2016
בפני השופטת:
דגית ויסמן

- נגד -
תובע:
יוסף כץ
נתבעת:
עמישב שירותים בע"מ
עו"ד עודד גיל
פסק דין

1.התובע, יליד 1933, עבד אצל הנתבעת כשומר בשתי תקופות – מיוני 2000 ועד פברואר 2002 וכן מיום 1.9.2008 ועד יום 30.6.2012.

2.בחודש דצמבר 2013 התובע הגיש תובענה זו לבית הדין, בגין שתי תקופות העבודה ובה נתבעו פיצויי פיטורים, דמי גמולים לפנסיה בגין שתי תקופות העבודה, פדיון הבראה ופדיון חופשה (התובע חזר בו מהתביעה לדמי חגים בגין יום עצמאות – סעיף 14 לסיכומי התובע).

התובע כלל בתביעתו גם תביעה לפיצויי הלנה, עניין שהביא לכך שסכום התביעה עולה על 150,000 ₪. מכל מקום, קרן הסכומים הנתבעים עומדת על סכום של 28,440 ש"ח.

3.לטענת הנתבעת, בשל התיישנות יש לסלק על הסף כל תביעה הנוגעת לתקופה הקודמת לשבע השנים שקדמו להגשת התביעה ומאותה סיבה יש לדחות את התביעה לפיצויי הלנה, כיוון שהתביעה ברכיב זה הוגשה למעלה משנה לאחר סיום עבודתו של התובע אצלה.

הגם שזכאותו של התובע לפיצויי פיטורים הוכחשה, בסיכומי הנתבעת, היא הסכימה לשלם לתובע לפנים משורת הדין את הסכום הנתבע על ידו כפיצויי פיטורים.

הנתבעת אף הסכימה, לפנים משורת הדין לשיטתה, לשלם לתובע הפרשי פדיון הבראה בסך 1,714 ₪ (במקום הסכום הנתבע – 2,226 ₪), בכפוף לטענת קיזוז ימי חופשה ששולמו לתובע ביתר.

בהתייחס לדמי הגמולים לפנסיה, בתקופת העבודה השניה, נטען כי התובע הוא גמלאי המקבל פנסיה מקג"מ ועל כן לא היתה חובה על פי צו ההרחבה הכללי המשק לבטחו בביטוח פנסיוני. מכל מקום, לאור גילו, לא ניתן היה לבטחו בקרן פנסיה.

בנושא פדיון חופשה, הנתבעת הפנתה להוראת סעיף 31 לחוק חופשה שנתית, תשי"א – 1951, המורה כי תביעה על פי חוק זה תתיישן בחלוף שלוש שנים. עוד נטען כי בפועל, הנתבעת שילמה לתובע 10 ימי חופשה ביתר, כך שלא עומדת לזכותו יתרת חופשה לפדיון.

דיון והכרעה

4.בפתח הדיון יש לבחון מהי המערכת הנורמטיבית החלה על הצדדים.

בעניינה של הנתבעת, שאלת תחולתם של הסכמים קיבוציים עליה ועל עובדיה כבר נדונה בבתי הדין לעבודה. בעניין זה נפסק בבית הדין הארצי לעבודה (ע"ע (ארצי) 324/05 אנצ'ילדייב – עמישב שירותים בע"מ, 27.2.06, כי על כלל עובדי הנתבעת חלות הוראות ההסכם הקיבוצי בענף השמירה:

"... בחברות מעורבות, כדוגמת המשיבה, יחידת המיקוח היא כלל עובדי החברה וההסכם הקיבוצי החל עליהם הוא ההסכם שנחתם לגבי קבוצת העובדים הגדולה בחברה. במקרה דנן, מדובר בעובדי שמירה ועל כן חל ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה בענף השמירה והאבטחה."

לפיכך, את הזכויות הנתבעות יש לבחון על פי הוראות ההסכם הקיבוצי הענפי, במועדים הרלוונטיים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>