סע"ש 11206-03-14

בפניי בקשת הנתבעים לסלק על הסף את תביעת התובע כנגד הנתבע 3 בהעדר עילה ולו לכאורה להרמת מסך.

מנגד עומד התובע על תביעתו זו כנגד הנתבע 3, בעל המניות היחיד בנתבעת 1 ובנתבעת 2. לטענת התובע יש עילה להרמת מסך לנוכח שימוש לרעה במסך ההתאגדות, ערבוב נכסים ואחריות אישית בהיותו הרוח החיה בשתי הנתבעות.

נקדים ונאמר, כי הסעד של מחיקה על הסף ניתן ביד קמוצה ובמשורה על ידי בתי המשפט ובבתי הדין לעבודה "קצרה המשורה עוד יותר" (דב"ע מד/15-3 אפנר נ' מפעלי הדסה לחינוך, עבודה ארצי, כרך כ(2) 242 וכן דב"ע נא/31-3 חיפה כימיקלים נ' אברהם רמי כלפון פד"ע כב 518). בית הדין שואף לאפשר לתובע להביא את עניינו לדיון ולברר זכויותיו המשפטיות. בכדי שבית הדין יקבל בקשה למחיקת תביעה על הסף "חייב להיות בית הדין בטוח ומשוכנע כי גם אם יוכיח התובע את כל אשר טוען בכתב תביעתו לא יהיה בכך כדי להועיל לו, מאחר שאין באותה מסכת עובדות כדי ליצור עילת תביעה" (דב"ע נו/140-3 כי"ל - כימיקלים לישראל בע"מ נ' ד"ר ליאונרד שור פד"ע ל 152).

אכן, צודקים הנתבעים בטענתם כי הכלל הוא כי חברה הינה תאגיד הנפרד מבעלי מניותיו, מנהליו ועובדיו, לכל דבר ועניין, כי לא ייתכנו חיי מסחר ומשק תקינים מבלי שיוקפד על הפרדה בין התאגיד לבין בעליו ומנהליו (דב"ע נג/3-205 מוחמד וגיה - גלידות הבירה פד"ע כז 345, 350). יחד עם זאת, בסעיף 6 לחוק החברות יצר המשפט מנגנון המונע ממי שמקים חברה ופועל שלא בתום לב ובכוונה לרמות ולהונות את נושיה, ועובדיה בכלל זה, להתחמק מהתוצאות של מעשיו.

לנוכח טענות התובע (סעיף 17 לכתב התביעה) לפיהן מתקיימות העילות להרמת מסך או חיוב באחריות אישית, אין מקום למחיקת התביעה כנגד הנתבע 3 על הסף בשלב מקדמי זה של התביעה וללא מתן אפשרות לתובע להוכיח תביעתו זו כנגד הנתבע 3.

אכן, עילות אלו נטענו ללא שהוכחו, אולם בשלב מקדמי זה של ההליך אין צורך בהוכחתן.

למותר לציין כי אם יוכח בסיומו של הליך שהתביעה כנגד הנתבע 3 לא היה לה בסיס, ניתן יהיה לחייב התובע בתשלום הוצאות ההליך שנגרמו לנתבע 3.

הבקשה לסילוק התביעה כנגד הנתבע 3 נדחית אפוא.