סע"ש 11099-09-13.20 ינואר 2015

1.המבקשת-הנתבעת הגישה בקשה למחיקת התביעה מחמת חוסר מעש- אי הגשת תצהירי עדות ראשית ע"י המשיבה כפי שהורה בית הדין בהחלטה מיום 30/9/14.

2.בהחלטה מיום 9/7/14 הוריתי על גילוי מסמכים הדדי וכן על הגשת בקשות לגילוי ספציפי, ככל שתהיינה, תוך 15 יום מתום שלב הגילוי הכללי.

3.לטענת המשיבה בתגובתה לבקשה, לא הגישה תצהיר עדות ראשית הואיל והמבקשת לא העבירה אליה תצהיר גילוי מסמכים ולא נענתה למכתב דרישה לגילוי מסמכים ספציפי אותו שלחה אליה ביום 14/9/14.

עוד ביקשה המשיבה כי ינתן פסק דין כנגד הנתבע 2 אשר צו הכינוס נגדו בוטל, וכי יש לראות במסירה שבוצעה למבקשת כמסירה כדין לנתבע 2 בכתובתו הרשומה.

4.בהחלטה מיום 14/12/14 קבעתי כי בתיק מצוי תצהיר גילוי מסמכים מטעם המבקשת, וכי אם התבקש גילוי ספציפי, ולא נענה, היה על המשיבה לפעול כפי שהורה בית הדין ולא לשבת בחוסר מעש. המבקשת נתבקשה להגיב לגופה של בקשת המשיבה.

5.בתשובתה של המבקשת טוענת היא כי אין להאריך את מועד להגשת תצהיר העדות הראשית.

המבקשת אינה מכחישה כי נדרשה למתן גילוי מסמכים ספציפי, עליו לא הגיבה.

באשר לבקשה למתן פסק דין כנגד הנתבע 2, המבקשת אינה מתייחסת לטענת המשיבה כי לנתבע בוצעה המצאה כדין בכתובת מגוריו לידי מי שמתגורר עימו- היינו- המבקשת.

6.ביום 12/1/15 הגישה המשיבה תצהיר עדות ראשית מטעמה.