סע"ש 10801-05-15

זוהי החלטה בבקשה להפקדת ערובה שהוגשה ע"י ב"כ המבקש (הנתבע בתיק העיקרי) (להלן- המבקש). טעמי הבקשה הם כלדקמן:

א.התובע (להלן- המשיב), תושב שטחים (אבו דיס, הממוקם בשטחי הרשות הפלסטינית), ויהיה קשה לקבל ממנו הוצאות במידה ותביעתו תידחה.

ב.אין כתובת מדוייקת של התובע (פרט לעובדת היותו תושב חברון).

ג.סיכויי התביעה נמוכים.

ב"כ המשיב מתנגד להפקדת ערובה בעיקר מטעמים אלו:

א.סיכויי קבלת התביעה גבוהים, מה גם שהתביעה היא למימוש זכויות המוגנות ע"פ חוק (מתן הודעה מוקדמת, דמי שעות נוספות, דמי חופשה, הבראה, היעדר שימוע וכו').

ב.הטלת ערובה מהווה ניצל מצוקתו הכלכלית וגובלת בחוסר תום לב. גם ע"פ הפסיקה אין מקום להכביד על מימוש זכויותיו של עובד, שהיא זכות יסוד.

ג. יבוססו הדברים על ידי העובדה כי המבקש לא צירף תצהיר לאימות העובדות שבבסיס בקשתו.

התשתית העובדתית הרלוונטית

ייאמר כבר עתה כי העובדות היסודיות והבסיסיות במסגרת התשתית העובדתית, בכללן- משך העסקה, נסיבות העסקה, נסיבות סיום העסקה וכו', חלוקות בין הצדדים.

לגרסת התובע (להלן- המשיב), עבד אצל המבקש החל מיום 01.02.08 ועד ליום 01.11.14. ממתחם תקופה זו מבקש המשיב לגזור דמי זכויותיו הסוציאליות, להן טוען.

לגרסת המבקש, לא התקיימו יחסי עבודה בשום שלב בין הצדדים. נוכחותו של המשיב במשרדי המבקש היא כמחווה שנבעה מרצון טוב לאפשר למשיב להשתמש בציוד המשרדי של המבקש, מה שבשלב מאוחר יותר הוביל להפרעה לסדרי העבודה מצדו של המשיב כשבשלב הבא – קיבל המבקש כתב תביעה. הא ותו לא.