סע"ש 10636-04-14

1.לפניי בקשת המבקשים (הנתבעים) לעיכוב הליכים בעקבות צו לכינוס נכסים שניתן נגדם.

המבקשים צירפו לבקשה צו לכינוס נכסים שניתן נגד המבקשת 2 ביום 25.6.2015 במסגרת תיק פש"ר 37219-06-15 וכן צו לכינוס נכסים שניתן נגד המבקש 2 ביום 15.11.2015 במסגרת תיק פש"ר 5306-09-15.

2.מנגד טענה המשיבה (התובעת) כי צווי הכינוס ניתנו זמן רב לפני הגשת הבקשה וכי המבקשים הסתירו עובדות אלה מעיניה על מנת לפגוע בזכויותיה. עוד נטען כי אין היא יכולה להגיש תביעת חוב נגד המבקשת 2 מכיוון שחלף המועד להגשתה. לפיכך התבקש בית הדין לדחות את הבקשה נוכח חוסר תום הלב הקיצוני של המבקשים. המשיבה הוסיפה וטענה כי ניתן לעכב הליכים של חובות "ברי תביעה" בלבד וכי הזכויות הנתבעות אינן ברי תביעה בהליכי פשיטת רגל.

הכרעה

3.סעיף 20 לפקודת פשיטת הרגל [נסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: הפקודה) קובע כי "משניתן צו כינוס יהיה הכונס הרשמי שליד בית המשפט הכונס של נכסי החייב, ומכאן ואילך, ובאין הוראה אחרת בפקודה זו, לא תהיה תרופה לנושה נגד החייב לו חוב בר-תביעה, ולא יפתח שום נושה בתובענה או הליכים משפטיים אחרים, אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיראה לקבוע".

4.סעיף 22 לפקודה הדן בעיכוב הליכים תלויים ועומדים נגד אדם המצוי בהליכי פשיטת רגל קובע:

(א)משהוגשה הבקשה רשאי בית המשפט לעכב כל תובענה, הוצאה לפועל ואמצעי אחר על פי דין נגד החייב. ואולם, אם הוגשה הבקשה בידי חייב וטרם ניתן כינוס, לא יורה בית המשפט על עיכוב לפי סעיף זה, אלא בכפוף להוראות סעיף 22א.

(ב)כל בית משפט או בית דין שהוכח לו כי נגד נתבע במשפט התלוי ועומד לפניו קיימת עתירת פשיטת רגל, רשאי לעכב את הליכי המשפט או להתנות את המשכם בתנאים שיראה".

מכוח סעיף 22(א) הורה בית המשפט המחוזי במסגרת צו הכינוס על עיכוב ההליכים נגד המבקשים.

5.בעניין חיג'אזי קבע בית המשפט העליון כי במקרים שבהם ניתן צו לכינוס נכסים כבענייננו, הפורום הנכון והראוי לדון בבקשה לעיכוב ההליכים הוא בית המשפט שדן בהליכי פשיטת הרגל. ובלשונו של בית המשפט העליון:

"ההבדל בשלב שבו מצויים הליכי פשיטת רגל – לפני צו כינוס או אחריו – משליך על השאלה מיהו בית המשפט המוסמך להחליט בשאלת עיכוב ההליכים ומהו היקף שיקול-הדעת הנתון לו לעניין זה. בשלב שבטרם צו כינוס עשוי בית-משפט הדן בתובענה או בית-משפט של פשיטת רגל, להורות על עיכוב הליכים כאשר המטרה העיקרית היא לאפשר הסדר תשלום חובות החייב, העשוי לייתר מתן צו כינוס ולקטוע את המשך הליכי פשיטת הרגל. סמכות בית-המשפט של פשיטת רגל היא כללית לגבי כלל ההליכים המתנהלים נגד החייב בעוד סמכות בי-המשפט הדן בתובענה מוגבלת לעניין הנדון בפניו. לאחר מתן צו הכינוס תכלית העיכוב שונה. בשלב זה כבר הוכח כי החייב ביצע מעשה פשיטת רגל, והמשך הליכי פשיטת הרגל נועד להבטיח כי הנושים יקבלו את המגיע להם על בסיס שוויוני בהליך שימזער ככל הניתן את העלויות הדיוניות... בשלב זה של הליך פשיטת הרגל בית-המשפט של פשיטת רגל הוא בעל סמכות ההחלטה בעניין מתן היתר לדון בתביעה בהליך רגיל – בין שמדובר בהמשך דיון בתביעה קיימת ובין שמדובר בהגשת תביעה חדשה. בידי בית-משפט זה הכלים ומכלול הנתונים הרלוונטיים שיש לשוקלם ולהעריכם לצורך מתן החלטה אם להתיר, בבחינת יוצא מן הכלל, בירור תובענה בבית-משפט על-פי הסדר הרגיל" (ההדגשות הוספו – ק.כ).

6.מהוראות הפקודה ומהפסיקה עולה כי עיכוב הליכים חל באופן אוטומטי על חובות "ברי-תביעה" כמשמעותם בפקודה להבדיל מהליכים הנוגעים לנושאים אחרים שעיכובם נתון לשיקול דעת הערכאה השיפוטית, בין אם בית משפט של פשיטת רגל ובין אם הערכאה הדנה בתובענה. עם זאת, גם כאשר רכיבי התביעה אינם עונים על ההגדרה של חובות "ברי תביעה" אין מניעה להמשיך בניהול ההליכים המתנהלים בערכאה כלשהי נגד הנתבע, אולם יכול שיוחלט שיש הצדקה לעכבם.