סע"ש 10503-10-15 עבד אלמנעם אבו שקרה נ' מדינת ישראל- משרד החינוך

1.לפני בקשה לתיקון כתב תביעה.

2.התובע עתר להתיר את תיקון כתב התביעה, כך שיוסף בו רכיב של פיצוי בגין נזק שנגרם לו, לטענתו, כתוצאה מאי שילובו במסגרת תוכנית אופק חדש נוכח התנגדות הנתבעת להחזירו לעבודתו.

3.הנתבעת התנגדה לבקשה וטענה, בין היתר, כי אין לתובע עילה לביסוס תביעתו לקבלת פיצוי בגין זכאותו הנטענת והמוכחשת להיות מועסק על פי רפורמת אופק חדש. לטענת הנתבעת, לא עומדת לתובע זכות קנויה למשרה בהוראה ואין לתביעתו בסיס עובדתי או משפטי.

לחילופין, טענה הנתבעת כי ככל שבית הדין יתיר לתובע לתקן את תביעתו, יש לחייב את התובע בתשלום הוצאות בשל היות התיקון נטול עילה ומנוגד לפסיקה.

4.בהתאם לתקנה 41 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991, תיקון כתב טענות יכול ויורשה ע"י בית הדין בכל שלב משלבי הדיון. ככלל ולמעט במקרים חריגים ינקוט בית הדין לעבודה גישה ליברלית וייעתר לבקשות לתיקון כתב התביעה מקום בו הבקשה אינה לוקה בשיהוי, הוגשה בתום לב, הנזק לצד האחר ניתן לפיצוי בכסף ומקום בו יהיה תועלת בתיקון לבירור הפלוגתאות.

5.בקשה לתיקון כתב תביעה מחייבת איזונים בין האינטרסים של הצדדים להליך, בינם לבין עצמם ובין האינטרסים של הציבור.

במלאכת האיזון יש להביא בחשבון שהזכות להליך הוגן אינה רק נחלת התביעה, אלא גם נחלת ההגנה. לפיכך, מקום בו התובע מבקש לתקן את תביעתו, יש לבחון את התנהלותו ואת המשמעות של היענות לבקשה מבחינת ההליך עצמו ומבחינת ניצול זמנו של בית הדין; כמו כן, יש לבחון עד כמה הכרחי התיקון והאם יביא הדבר לחסימת הטענה או עילת התביעה וכן האם עסקינן בזכויות משפט העבודה המגן או בזכויות חוקתיות, כאשר באלה יטה יותר בית הדין להיות "גמיש" בהיענות לבקשה לתיקון כתב התביעה.

6.לאור כל האמור לעיל, לאחר שחזרתי ושקלתי את הנסיבות בתיק זה, מצאתי כי איזון ראוי ומידתי בין האינטרסים של הצדדים מצדיק את קבלת הבקשה לתיקון כתב התביעה.

לעניין זה אציין כי השאלה האם מדובר בעילה מבוססת תתברר במסגרת ניהול ההליך ואין מקום לקבוע מסמרות לעניין זה בשלב זה של ההליך.

7.אכן, ככלל, בקשה לתיקון כתב תביעה המתקבלת מצריכה הטלת הוצאות על המבקש את התיקון בשל הצורך להגיש כתב הגנה מתוקן. משכך, ישא התובע בהוצאות בגין בקשתו זו בסך של 1,500 ₪ אשר ישולמו בתום ההליך.