בן סימון נ' קבוצת הפועל ראשון לציון

המחלוקת העיקרית בתובענה שלפנינו נוגעת לשאלת קיום יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים. על בסיס טענת התובע לקיומם של יחסים אלו, מבקש הוא לחייב את הנתבעת בתשלום זכויותיו הנובעות מיחסי העבודה וסיומם.

העובדות כפי שהן עולות מחומר הראיות:

התובע הינו פיזיותרפיסט בתחום הספורט.

הנתבעת הינה עמותה רשומה שניהלה בתקופה הרלוונטית את קבוצת הכדורגל "הפועל ראשון לציון" (להלן: הנתבעת או הקבוצה).

ביום 23.7.10 נחתם בין הצדדים הסכם התקשרות בו הוגדר התובע כפיזיותרפיסט של הקבוצה (ר' נ/4 לתצהיר מר רביב).

הנתבעת סיימה את התקשרותה עם התובע לאור העברת ניהול הקבוצה לעמותה אחרת.

לאורך תקופת ההתקשרות בין הצדדים הוצאו לתובע תלושי שכר מטעם הנתבעת (ר' נספח 1 לתיק המוצגים מטעם התובע).

טענות הצדדים

לטענת התובע, הוא הועסק על ידי הנתבעת החל מיום 1.7.10 ועד ליום 15.8.14 כפיזיותרפיסט שכיר של קבוצת הבוגרים בנתבעת. ועבד במתכונת של שישה-שבעה ימים בשבוע, למשך 4 שעות ביום ולעיתים אף יותר.

עוד טוען התובע כי במהלך חודש 08/2014 פוטר על ידי הנתבעת עקב מכירת הקבוצה. לטענתו, לאחר פיטוריו פנה לנתבעת בבקשה לקבל את זכויותיו הסוציאליות, אולם הנתבעת הסכימה לשלם לו רק את רכיב פיצויי הפיטורים שהיה צבור בחברת הביטוח והתנתה את קבלת הסכום הצבור בחתימתו על מסמך לפיו הוא מוותר על כל טענה כנגד הנתבעת. עוד טוען התובע כי ביום 1.9.11 הקים ביחד עם מר יוסי חנונה, מכון פיזיותרפיה הממוקם באצטדיון הכדורגל העירוני של ראשון לציון (להלן: המכון). לטענתו הדבר נעשה בשותפות עם הנתבעת ומר רביב ספיר, שהיו יו"ר הדירקטוריון בנתבעת, אשר קיבלו 35% מגובה ההכנסות ורכשו בהשקעה שווה את הציוד. עם זאת טען התובע כי תפקידו כשכיר היה נפרד לחלוטין מהמכון הפרטי אשר היה ממוקם נפרדת של האצטדיון. וכי שחקני הקבוצה היו פונים אליו למכון שלא במסגרת שעות האימונים לקבלת טיפולים בתשלום. לטענת התובע זכאי הוא להשלמת פיצויי פיטורים וכן לתשלום הזכויות הסוציאליות.