סניף עפולה נ' רביקוביץ

החלטה

1.בתאריך 14/12/11 הגיש הנתבע לביהמ"ש דיסק DVD שבו לטענתו, סרטון וידאו מהבנק וכן צירף תמונות. מאחר שראיתי בהודעה זו משום בקשה להתיר לנתבע להגיש את הדיסק והתמונות, נשלחה הבקשה לתגובת התובע.

התובע התנגד לצירוף, שכן הדיסק לא הוגש בהתאם לתנאים הקבועים בפקודת הראיות להגשת ראייה מסוג זה. כן טען התובע להעדר רלוונטיות של הדיסק, שכן המדובר במצלמות אבטחה שהוצבו בבנק כדי לתעד מעשה גניבה וללא תיעוד קולי. בנוסף, הפנה התובע לכך שהתביעה כבר סיימה הצגת ראיותיה וטען כי אין לאפשר בשלב זה צירוף ראייה נוספת מטעם הנתבע.

2. לטענת הנתבע, בדיון שהתקיים ביום 27/11/11, עת התברר לו כי בתיק בימ"ש לא קיים הדיסק, ביקש ממנו ביהמ"ש כי ימציא את הדיסק לביהמ"ש והתובע לא התנגד.

לטענת הנתבע, הגשת הדיסק והתמונות תסייע לביהמ"ש להגיע לחקר האמת וכי בנסיבות בהן עדת הבנק אישרה כי בבנק יש מצלמות, אין מניעה להגיש את הדיסק ולחקור את הנתבע עליו.

דיון:

3.ראשית אציין כי ביהמ"ש לא ביקש (!), מהתובע להמציא את הדיסק, אלא רק הבהיר לו כי בתיק בימ"ש לא מצוי כל דיסק וכי עד אותו מועד אף לא הוגשה כל בקשה, או הודעה על צירופו. מובן כי ככל שצד מבקש לצרף ראיה, ביהמ"ש דן בבקשתו ואולם, במקרה דנן, במועד הדיון כאמור, טרם הוגשה כל בקשה ואף בהודעת הנתבע על הגשת תצהירו לא צוין כי מצורף דיסק וזאת כל שנאמר לנתבע במהלך הדיון.

4.לגופם של דברים – טענות התובע לעניין רלוונטיות הדיסק או מועד הגשת הבקשה, אין בהם כדי למנוע הגשת הדיסק. שאלת הרלוונטיות כרוכה בצפייה בדיסק ולא ניתן להכריע בה בשלב זה. לפיכך, רק לאחר צפייה בדיסק ובמסגרת בחינת שאלת משקלו, ייבחנו גם טענות הנתבע לעניין הרלוונטיות של הדיסק.

בהודעה על הגשת תצהיר הנתבע, לא צורפה כל הערה כי מצורף דיסק. יתרה מכך, בתצהיר הנתבע כלל לא אוזכר הדיסק. לפיכך, המדובר בבקשה שהינה למעשה בקשה להוספת ראיה מטעם הנתבע לאחר שחלף המועד להגשת תצהיריו.

מאחר שטרם נשמעו ראיות הנתבע ובהתאם להלכה כי על כל מחדל פרוצדוראלי ניתן לפצות בהוצאות ותמיד עדיפה הכרעה עניינית, המאפשרת לבעל דין להציג ראיותיו במלואן, שוכנעתי כי אין למנוע הגשת ראיה חדשה בשלב זה, גם אם באיחור וזאת בכפוף לפסיקת הוצאות התובע, אשר נדרש לבקשה זו.

בנוסף וככל שכתוצאה מהוספת ראייה זו, יגיש התובע,לאחר הצפייה בדיסק, בקשה להגשת תצהיר משלים או עדות הזמה מטעמו, תידון הבקשה.

5.עיקר הבעייתיות מצויה בשאלת קבילות הדיסק והתמונות. מטענות הצדדים נראה כי לכאורה מדובר בדיסק ותמונות אשר הועתקו ממצלמות הבנק. בספרו, "על הראיות" מהדורת 1999 בעמ' 942 מבהיר המלומד קדמי כי תנאי עיקרי לקבילות צילום (בין צילום דומם ובין סרט) הוא:

"כי המדובר בצילום "אמין" מן ההיבט הטכני, לאמור צילום "אמיתי", להבדיל מצילום "מבושל", בלשון מקצוענים".

התנאי השני והמשני הוא כי על פני הדברים, הצילום מציג בצורה אובייקטיבית את המצב.

עוד אוסיף כי ביהמ"ש כבר הביע דעתו (ראה ת"א 5638/98 מזרחי נ' פקר) כי התנאים שנקבעו בפסיקה לקבילות הקלטה, יחולו בשינויים המחויבים גם על קלטת וידאו. תנאיי הקבילות כפי שנקבעו בפסיקה (ראה ע"פ 331/88 חלובה ואח' נ' מדינת ישראל פד"י מ"ד 4 141, ע"פ 869/81 שניר נ' מדינת ישראל פד"י ל"ח 4 169), הינם כי: מכשיר ההקלטה היה תקין ופעל כהלכה, המקליט ידע את מלאכתו, כי ההקלטה או ההסרטה נאמנות ונכונות וכי לא נעשו בסרט שינויים בצורת הוספות או השמטות.

6.הדיסק והתמונות נשלחו ע"י התובע לביהמ"ש ללא שצורף להם כל תצהיר. לא ידוע בשלב זה מי ערך את הדיסק או העתיק אותו, או את הצילומים, ממצלמות האבטחה (ככל שאכן מדובר בצילומים ממצלמות האבטחה), מה הייתה פרוצדורת ההעתקה וכיצד הגיעו הדיסק והתמונות לידי הנתבע.

לאור האמור ולצורך הגשת הדיסק והתמונות, על הנתבע להגיש תצהיר ערוך כדין מטעם עורך או מעתיק הדיסק והתמונות, אשר יצהיר על נסיבות עריכתם או העתקתם ויתייצב להיחקר על תצהירו במועד שנקבע לשמיעת ראיות הנתבע.

רק בכפוף להגשת תצהיר כאמור והתייצבות לחקירה, יתקבלו הדיסק והתמונות כראיה בתיק.

לאור העובדה שבקשה זו הייתה נחסכת לו היה הנתבע טורח לצרף את הדיסק, בצירוף תצהיר ערוך כדין במועד הגשת תצהיריו, או לכל הפחות להודיע אז על קיומו, אני מחייבת את הנתבע בהוצאות התובע בסכום של 1,000 ₪.

המזכירות תמציא החלטה זו בפקס לב"כ הנתבע עוד היום ותוודא טלפונית קבלתה, על מנת שככל שהנתבע עומד על הגשת הדיסק והתמונות יוכל לצרף התצהיר הנדרש כאמור, ולזמן המצהיר באופן אישי לדיון הקבוע ליום 28/12/11.