סניף ( 559) הדר טל נ' אביתר ואח'

החלטה

המבקשים הגישו בקשת רשות להתגונן מפני תביעה על סך 134,739.40 ₪ שעניינה יתרת חובה בגין הלוואה שנטל הנתבע מס' 1 בתיק מאת המשיב, בערבות המבקשים.

טענות הצדדים:

המבקשים טוענים בתצהיריהם כי המשיב השתהה תקופה ארוכה עד להגשת תביעתו וכי לא נמסרו להם הודעות בכל הנוגע לחובו של הנתבע 1 כלפי המשיב.

המבקשת, שהינה אימו של הנתבע, טענה כי לא ידעה עובר לחתימת כתב הערבות מהו מצבו הכלכלי של הנתבע 1 וכי הוא חייב סכומי כסף רבים, אך לבקשתו התייצבה למספר דקות בסניף המשיב כדי לחתום על מסמכים לשם קבלת הלוואה מהמשיב. המבקשת נחפזה לחזור למקום עבודתה, כאשר פקיד הבנק הורה לה היכן עליה לחתום על גבי המסמכים, אך לא נתן לה כל הסבר בנוגע לחובות הנתבע 1, לכך שמדובר בכתב ערבות וכי מדובר ב"ערב יחיד". לטענת המבקשת, לו היתה יודעת אותה עת מהו מצבו הכלכלי של הנתבע 1, לא היתה חותמת על כתב הערבות.

לאחר שהתברר למבקשת היקף חובותיו של הנתבע 1, שלח בא כוחה ביום 17.5.09 הודעה על ביטול כתב הערבות ורק בחודש יולי 2009 ניתנה תשובת המשיב לענין זה, הדוחה את טענות המבקשת.

המבקש טען בתצהירו כי סר לסניף המשיב לבקשת אחיו, הוא הנתבע 1, כאשר המבקש לא ידע על מצבו הכלכלי של הנתבע 1 והסכים לחתום על מסמכי ההלוואה. פקיד הבנק הציג בפניו את מסמכי ההלוואה, אך לא נתן לו הסבר ביחס להיקף חובות הנתבע 1 או כי מדובר בערבות או ערבות ערב יחיד. המבקש מצהיר כי האמין באותה עת כי מצבו הכלכלי של הנתבע 1 טוב, ולו היה יודע את היקף חובותיו של הנתבע 1 אותה עת, לא היה חותם על כתב הערבות. המכתב בדבר ביטול הערבות נשלח אף ביחס למבקש.

המבקשים טוענים כי המשיב למעשה הפר את חובת הגילוי המוטלת עליו ויש בכך כדי להביא לבטלות כתב הערבות.

בדיון שנערך בפני נחקרה המבקשת על ידי ב"כ המשיב וחזרה והצהירה כי לא קיבלה מהמשיב כל אינפרומציה אודות מצבו הכלכלי של הנתבע 1 וכי נדהמה לקבל את מכתב המשיב אודות קיום החוב. המבקשת אישרה כי בנה, הנתבע 1, הוא שביקש את חתימתה על מסמכי הערבות וכי ידעה שהיא חותמת על ערבות להחזר הלוואה, אך לטענתה לא ידעה כי מדובר בהלוואה להסדר חוב קיים. המבקשת הצהיר כי פקיד המשיב שאל האם הינה יודעת על מה היא חותמת, והמבקשת השיבה לו כי מדובר בהלוואה. המבקשת הצהירה כי אכן חתמה על כתב הערבות, נספח ב' לכתב התביעה, אף ליד הסעיף שכותרתו "מטרת ההלוואה", אך ציינה שלא קראה את המסמך. המבקשת אף אישרה את חתימתה על טופס "גילוי מידע לערב יחיד או מוגן" וכי חתימתה מצויה אף בצד הסעיף שכותרתו "גילוי מידע מהותי". גם מסמך זה לא קראה המבקשת, וכטענתה, מעולם לא קראה מסמך בנקאי.

המבקש בחקירתו הצהיר כי לא שאל את פקיד המשיב על מה הוא חותם, אישר את חתימתו על גבי כתב הערבות בצד הסעיף "מטרת ההלוואה", אך טען כי אם הכתוב בו היה ברור יותר, אולי היה באפשרותו לראותו. המבקש אישר את חתימתו על טופס גילוי מידע לערב, אם כי טען כי לא ראה מסמך זה. המבקש אישר כי ערב להלוואה נוספת שניטלה על ידי אחיו, ואשר אוחדה עם ההלוואה נשוא תביעה זו.

ב"כ המבקשים חזר בסיכומיו על טענות המבקשים כפי שהובאו בבקשה ובתצהירים וטען כי שעה שהמבקשים הוחתמו על כתבי הערבות ללא קבלת הסבר או פרטים כי מדובר בהלוואה לחוב קיים, הרי יש לפטור אותם מערבותם.

ב"כ המשיב טען כי מדובר בערבות לבן משפחה קרוב של המבקשים, כאשר המבקשים אינם מכחישים חתימתם על כתב הערבות ועל טופס גילוי מידע לערבים, שם מצוין בברור כי מטרת ההלוואה הינה להסדר חוב קיים. ידועה ההלכה כי אדם מוחזק כמי שמודע לתוכנו של המסמך עליו חתם. אין חובה על פקיד הבנק להסביר כל מילה ומילה הכתובה במסמכים ודי אם הערב ידע באופן כללי את מהות המסמכים עליו הוא חותם. המבקשים הגיעו לסניף המשיב על מנת לחתום על כתב ערבות לבקשת הנתבע 1.

באשר לטענת השיהוי, המבקשים בחרו להתכתב עם התובע עוד קודם הגשת התביעה.

בסיום הדיון ביקשו הצדדים שהות על מנת לנסות ולהגיע להסדר ביניהם. ביום 4.7.11 הודיע ב"כ המשיב כי לא עלה בידי הצדדים להגיע לכדי פשרה, ומכאן ניתנת החלטתי זו.

דיון:

המבקשים, כאמור, אינם מכחישים כי נאותו לחתום על כתב הערבות לשם נטילת הלוואה על ידי הנתבע 1, לבקשת הנתבע 1, שהינו בנה של המבקשת ואחיו של המבקש. המבקשים אף טוענים כי הנחתם את מצבו הכלכלי של הנתבע 1 נתבססה על דברי הנתבע 1 לענין זה.

המבקשים אינם מכחישים את חתימותיהם על כתב הערבות. בסעיף 2 לכתב הערבות הנושא כותרת "מטרת ההלוואה" נרשם בכתב יד כי הקרן ניתנה לשם "הסדר חוב". המבקשים אישרו את חתימתם אף בצד אותו סעיף. בסיום כתב הערבות בצד התאור "ערב יחיד" מצויה חתימת המבקשים. כמו כן, המבקשים אישרו את חתימותיהם על טופס שכותרתו "גילוי מידע לערב יחיד או מוגן". בסעיף 4 לאותו טופס צויין בכתב יד הסימון "וי" תחת הכותרת "ערבות לחוב קיים" וכמו כן הוקפו המילים כי החוב "אינו נפרע" כסידרו, בהמשך להוראה האומרת כי מדובר בחוב קיים. המבקשים אישרו את חתימתם אף בצד סעיף זה.

הכלל הוא כי החותם על מסמך מוחזק כמי שמודע לתוכנו ולא יישמע בטענה כי לא קרא את המסמך ולא ידע במה התחייב. ראה ע"א 325/88 טוויל נ' בית מנוחה לזקנים בני-ברק.

המבקשים אינם טוענים כי הוטעו על ידי פקיד המשיב לסבור כי מצבו הכלכלי של הנתבע 1 איתן או כי נאמר להם כי מדובר בהלוואה שלא נועדה לסילוק חוב קיים. אף לא נטען כי מאן דהוא מנע ממי מהמבקשים לקרוא ולעיין במסמכים עליהם חתמו או כי ביקשו לקבל הסבר אודות תוכן המסמכים, ולא קיבלו. להיפך, המבקשת הצהירה רק בחקירתה (ולא בתצהירה) כי אכן נשאלה על ידי פקיד הבנק האם היא יודעת על מה היא חותמת והצהירה כי מעולם לא קראה מסמך בנקאי. המבקש הצהיר כי כבר בעבר הסכים לערוב לאחיו, הנתבע 1, ואף הצהיר בחקירתו הנגדית כי אותה הלוואה אוחדה עם ההלוואה דנן. היינו, כבר אז היה קיים חוב של הנתבע 1 כלפי המשיב.

יצוין עוד כי בכתב הערבות מופיעים פרטים נוספים ובהם סכום ההלוואה, אופן פרעון סכום הקרן, אופן פרעון הריבית, שיעור הריבית ותנאי ההצמדה.