סנטוש נ' יוסי

החלטה

בפני בקשת הנתבע לחיוב התובע להפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו למקרה בו תדחה התביעה,

וזאת כתנאי להמשך ניהול התיק דנן.

1.התובע הינו עובד זר, אזרח נפאל, אשר הועסק ע"י הנתבע כמטפל סיעודי.

בין הצדדים קיימת מחלוקת באשר לתקופת עבודתו של התובע אצל הנתבע והיקף העסקתו.

2.התובע הגיש תביעה לביה"ד לתשלום הפרשי שכר עבודה, זכויות סוציאליות ופיצויי פיטורים, בגין הרעה מוחשית בתנאי עבודתו ואי תשלום מלוא שכרו וזכויותיו.

3.הנתבע טען בכתב הגנתו כי התובע הועסק אצלו במשך תקופה קצרה בלבד של כ- 6 חודשים בהיקף מצומצם של מס' ימים בכל חודש, בסיומם התפטר מסיבות אישיות. כמו כן, לטענת הנתבע הלווה לתובע כספים, ואפשר לו ולבת זוגתו להתגורר ביחידת דיור הצמודה לדירתו, מבלי ששולם לו שכר דירה, בניגוד לסיכום בין הצדדים.

4.הנתבע טוען בבקשתו הנ"ל כי, קיים סיכוי רב שתביעת התובע תדחה, כי מעמדו של התובע בארץ אינו מוסדר והוא שוהה בישראל באופן בלתי חוקי וכי נפאל, ארץ מוצאו של התובע, אינה חתומה על אמנת האג.

עוד לטענת הנתבע, בתביעה שהגיש כנגד התובע בבית משפט השלום בחיפה (תיק תא"מ 23759-10-10), ניתן פסק דין כנגד התובע, לאחר שלא התייצב לדיון הוכחות, לתשלום סך של 53,324 ₪. התובע טוען כי, מועד התשלום חלף זה מכבר והתובע לא שילם את הסכום שנפסק.

על כן, לטענת התובע, יכולת הגבייה אשר מלכתחילה הועמדה בספק רב, התבררה כנכונה לאור התעלמותו המוחלטת של התובע מפסק הדין שניתן ע"י בית משפט השלום כאמור.

5.התובע לא הגיש לביה"ד את תגובתו לבקשה הנ"ל.

6.בית הדין הארצי כבר פסק בעבר, כי עצם היותו של בעל דין אזרח זר, אין בו כשלעצמו כדי להוות נימוק לחייב אותו בעל דין בהפקדת ערובה.

( ראה - בש"א 513/07 עיזבון המנוחה בריסקר זהבה נ' אגופיאן קריסטינה (פורסם בנבו), ניתן ביום 24.2.08; ע"ע 1064/00 דניאל קיניאנג'וי נ' אוליצקי עפר כבישים ופיתוח בע"מ, (פורסם בנבו)).

7.לעניין האיזון הראוי בין זכות הגישה של העובד הזר לערכאות לשם מימוש זכויות שבמשפט העבודה המגן לבין זכות המעסיק לגבות את הוצאות המשפט קבע בית הדין הארצי בעניין קיניאנג'וי :

"בהתוויית המדיניות הראויה הבאנו בכלל חשבון את זכותו של המעביד לגבות את הוצאות המשפט שייפסקו לטובתו ואת הקושי לגבות הוצאות משפט מעובד זר לאחר עזיבתו את הארץ. עם זאת הגענו לכלל מסקנה, כי הזכות לגבות הוצאות משפט נסוגה מפני זכותו של העובד לזכויות, דוגמת שכר מינימום, ומפני החשיבות המוסרית, חברתית וכלכלית שנודעת להגנה על עובדים זרים והימנעות מהעמדת מכשולים בדרכם למימוש זכויותיהם בבתי הדין... בנוסף, ייחסנו משקל מיוחד לעניין הציבורי במימוש זכויות מתחום משפט העבודה הבאה לידי ביטוי, בין היתר, בקביעת שיעור הוצאות נמוך בהליכים המתנהלים בפני בתי הדין; לפער הכוחות בין העובד הזר לבין מעסיקו ובקשיים הניצבים בדרכו של העובד הזר המבקש לממש את זכויותיו בבית הדין."

על פי הכללים המנחים שנקבעו בעניין קיניאנג'וי:

"עובד זר יחויב בהפקדת ערובה באותם מקרים בהם הושתו על העובד הזר בעבר הוצאות משפט או חיובים אחרים אותם לא פרע, או שעל פניו הוכיח המעסיק כי ייגרם לו נזק של ממש כתוצאה מהגשת התובענה, או שתובענתו מופרכת על פניה"

בפס"ד ע"ע 1424/02 פתחי אבו נסאר נ' סנט פיטר (פורסם בנבו), ניתן ביום 6.7.03, קבע כב' הנשיא דאז אדלר כי –

"לדידי, הערכת סיכויי העובד לזכות בתביעתו אינה מבחן נכון לחיוב להפקיד ערובה. הערכה כזו אינה מבוססת על מכלול חומר הראיות וניתנת, בדרך כלל, מבלי לשמוע את העדים ולהתרשם מעדותם."

8.מן הפרט אל הכלל – במקרה דנן, אין מקום לקבוע בשלב זה כי תביעתו של התובע מופרכת וכי סיכוי רב שתדחה.