סנטורי מיראקל קו. בע"מ נ' אסור

החלטה

בפני התנגדות שהגיש המבקש לבקשה לביצוע שטר שהגישה כנגדו המשיבה, ללשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב, בתיק מס' 0112312103, בגין חמישה שיקים שמסר לה המבקש, בסך כולל של 99,904 ₪ (בערכי קרן בלבד).

טענתו העיקרית של המבקש לא נסתרה בחקירתו הנגדית ולא התבררה כהגנת בדים. המבקש טען כי הוא הבעלים והמנהל של אופנת רנדום, וכי בינו ובין המשיבה התקיימו יחסי עבודה במשך 7 שנים, בהן המשיבה סרגה עבורו סריגים והוא שיווק אותם ללקוחות רבים.

לטענתו, במסגרת יחסי העבודה בין הצדדים, ידעה המשיבה כי היא המפעל היחיד אשר סורג למבקש את כל הסחורה ועל כן עסקיו תלויים בהמשך קיומה העסקי.

לטענתו, במהלך חודש אוקטובר 2009, הודיע לו מנכ"ל המשיבה, בשיחה שקיים עימו, כי קיבל הוראה מבעלי המשיבה לסגור את המפעל ביום 31/12/2009. בשיחה זו הודיע המבקש, לטענתו, למנהל המשיבה, כי יש לו התחייבויות רבות ללקוחותיו ונענה כי כל ההתחייבויות לעונה יושלמו עד תום.

המבקש הוסיף כי הזמין, באמצעות חברת גריפ עיצובים בע"מ, קונטיינר ובו כמות גדולה של חוטי סריגה מתורכיה שהיו אמורים לשמש את המשיבה בייצור סחורה עבורו, וגם התחייבות זו של סריגת אריגים מחוטים אלה, הבטיח מנהל המשיבה לבצע.

ברם, למרות סיכום זה, טוען המבקש בתצהירו, הרי שביום 19/11/2009 נודע לו כי ללא כל הודעה מוקדמת, סגרה המשיבה את שערי מפעלה.

המבקש הוסיף כי שוחח עם מנהל המשיבה בטלפון, וגולל בפניו את הנזקים הרבים שגרמה התנהלותה של המשיבה, ומנהל המשיבה הודיע למבקש, לטענתו, כי ההחלטה נפלה בהנהלת המשיבה בהונג-קונג, ולפיכך הבטיח לפצות את המבקש בשל נזקיו.

עוד טען המבקש בתצהירו, כי כאשר דרש להסדיר את הפיצוי, אמר לו מנהל המשיבה כי השטרות שמסר למשיבה לחודש 12/09 לא יופקדו וסכומם יהווה פיצוי על נזקי המבקש.

ב"כ המשיבה המלומד טען בסיכומיו כי טענתו של המבקש היא, למעשה, טענת קיזוז, אלא שאינה מכומתת בסכום מדויק ואף אינה מפורטת כדבעי, ולפיכך, הינה בגדר הגנת בדים.

אינני מקבל טענה זו של ב"כ המשיבה.

ההלכה היא כי "... אין כל קדושה מיוחדת באותה הודעת קיזוז , וכי לא נקבעו בשום מקום הנחיות,

כיצד יש לתתה. סימוכין לכך מצא בדברי ד"ר ז' צלטנר בספרו על דיני חוזים של מדינת ישראל (אבוקה, תשל"ד) 170, לפיהם אין צורך בהצהרה מפורשת של קיזוז, ודי בהבעת רצון המשתמעת מכללא, כגון האמירה, שהמצהיר אינו חייב עוד דבר לצד שכנגד, או שהוא דורש ממנו את תשלום ההפרש בלבד. דעה דומה הובעה על-ידי כבוד השופט י' כהן (כתוארו אז) בע"א 664/76 [1], בעמ' 196 מול אות השוליים ה.... מסקנתו זו של השופט המלומד מעוגנת היטב בחומר הראיות ובהגיונה הפנימי של העיסקה הנדונה כאן, ואין כל סיבה להתערב במסקנה זאת. אינני מוצא גם בע"א 544/81, 604 [2] כל דבר, שיש בו כדי לשנות תוצאה זאת בכל הנוגע לסוגיית הקיזוז".

(עא 82 / 476 תדהר נגריה קואופרטיבית בעמ (בפירוק) נ' צבי מרקוביץ, פ"ד לט (2) 813, עמוד 820 – ההדגשות שלי – י.ב.)

אם לא די בכך, הרי שבענייננו, הטענה אכן מכומתת כסכום השטרות אשר הוגשו לביצוע, שכן זה היה, על פי גירסת המבקש שטרם נסתרה בשלב דיוני זה, הסיכום בין הצדדים אודות גובה הפיצוי/הקיזוז.

גם כתב הויתור שהוצג לעיונו של המבקש במהלך חקירתו הנגדית אינו מאיין את טענות הגנתו, שכן, על פי הסברו, המדובר בויתור על טענות לגבי שאריות של חוטים שנותרו בידי המשיבה, ולא ויתור על כלל נזקיו של המבקש.

כזכור, ההלכה בעניין בקשת רשות להתגונן, כפי שסוכמה בע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ ואח', תקדין-עליון 2006(2), 1474 היא כי:

"מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ראו ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518, 524; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהד' שביעית, 1995), בעמ' 675 (להלן: זוסמן)). לפיכך נפסק כי גם מי שההגנה שבפיו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה נגדו קטנים, יקבל מתן רשות להתגונן. לעומת זאת מי שהגנתו "הגנת בדים" תידחה בקשתו למתן רשות להתגונן (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל (לא פורסם, ניתן ביום 1.11.04) (להלן: עניין אלפי); ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ, פ"ד מב(1) 721). הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן אינו בא במקום המשפט עצמו. אשר על כן במסגרת הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן אין בית המשפט רשאי לקבוע עובדות או לקבוע מהימנות עדויות ואף טענה שהעלה הנתבע בעל-פה כנגד מסמך בכתב יכולה לבסס הגנה לכאורה (זוסמן, בעמ' 675-676, 678). ". (ההדגשות שלי – י.ב.).

לאור כל האמור לעיל, אני מתיר למבקש להתגונן בפני התביעה השטרית.

התביעה תידון בסדר דין רגיל ותצהירו של המבקש ישמש ככתב הגנה.