סנדרס נ' ועד כפר סירקין

פסק דין

התובע רכש בשנת 2008 עבורו ועבור בני משפחתו כרטיסית כניסה לבריכה המצויה בתחומי כפר סירקין.

התובע שלם בגין רכישת הכרטיסיה סך של 400 ₪ ונשארו 15 ניקובים שערכם סך 300 ₪.

התובע מציין כי הגיע באחד מימי ו' בתוך עונת הרחצה לבריכה שהיתה מיועדת לצבור הדתי אך מצאה סגורה שכן לדברי האחרי במקום לא היתה היענות מספקת של מתרחצים.

התובע מציין כי פנה לנתבעת בתחלת שנת הרחצה של 2009 ובקש לעשות שמוש בכרטיסיה שבידו נענה בשלילה שכן הנתבעת העבירה את ניהול הבריכה לזכיין אחר מזה שהיה בשנים שלפני כן.

התובע פנה ביום 23.6.09 לנתבעת וכל שבקשה הוא 300 ₪ יתרת ערך הכרטיסיה שבידו אך הנתבעת סרבה.

בכתב ההגנה מציינת הנתבעת כי ככל שמאן דהוא נתן לתובע הבטחה שיוכל לעשות שמוש בכרטיסיה בשנת 2009 הבטחה זו אינה מחייבת אותה.

בדיון שהתקיים ביום 21.7.10 הסכים ב"כ הנתבעת לפצות את התובע ב – 6 כניסות בעונת רחצה זו.

התובע הודיע כי כיום אין לו ענין בכך שכן הוא מנוי בבריכה אחרת.

מעיון בכרטיסיה שהציג התובע לעיוני עולה כי הגוף העומד מאחרי מכירת הכרטיסיה אינו זכיין כלשהו אלא הנתבעת.

עיון בכרטיסיה כי על פניה זו לא הוגבלה בתאריך כלשהו בעוד על הקבלה מצוין תאריך סיום המנוי 21.10.08.

במקום המקום במיועד לחתימת המזכירה ובעיקר לחתימת בעל הכרטיס הכל נשאר ריק ללא חתימה.

משכך אני מסיק כי בנסיבות כפי שנתגלו, הכרטיסיה אינה מוגבלת ובוודאי לו היה התובע יכול לנצלה באוקטובר 2008 הוא לא היה בא בטענות.

העולה מן האמור כי אני מחייב את הנתבעת להשיב לתובע סך של 300 ₪ בלווית הפרשי הצמדה מיום 1.10.08 ועד ליום התשלום בפועל וכן הוצאות משפט (כולל) בסך 150 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום וימי הפגרה במנין.

ניתן היום, י"ד אב תש"ע, 25 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: