סמכותו וחובתו של בית המשפט לענייני משפחה בישראל להתערב בסוגיית הסדרי הראיה

האם לבית משפט זה מוקנית סמכות לדון בהסדרי הראיה בין התובע וילדיו, הנמצאים בקנדה, וזאת כאשר ניתן פסק דין על ידי בית המשפט הקנדי הקובע כי המשמורת על הקטינים תהיה בידי הנתבעת?- זה עניינה של החלטה זו.

1.         רקע עובדתי בקצירת האומר:-

הצדדים, ישראלים יהודים, נישאו זה לזו בשנת 2002 ומנישואין אלו נולדו בישראל ילדיהם- ש. מ. כבת 7 (ילידת 28.7.03), ו-י. כבן 5 (יליד 17.7.05) (להלן: " הילדים"). אלו נישואים שניים לשני הצדדים, כאשר לכל צד ילד מנישואין קודמים- לתובע בן בגיר ולנתבעת בת קטינה שהתגוררה עם הצדדים והילדים.

הצדדים הנם רופאים במקצועם, התובע הנו פסיכיאטר לילדים והנתבעת הנה רופא נוירולוגית לילדים. לפני כשנתיים, ביום 11.6.08, עברו הצדדים עם הילדים להתגורר בקנדה לצורך שלב הכשרתי נוסף בעיסוק הנתבעת כרופאה- הצדדים נסעו על בסיס ויזה זמנית שתוקפה לשנתיים.

עם הזמן חל משבר ביחסי הצדדים, ביום 3.6.09 הנתבעת עוזבת את דירת הצדדים עם הילדים, ומסרבת למסור לתובע כל מידע אודות מקום הימצאם. בסמוך לכך, התובע מאושפז באשפוז כפוי במחלקה הפסיכיאטרית למשך כשבועיים ימים- עד ליום 17.6.09. ביום 25.6.09 שב התובע בגפו לארץ. מיום 3.6.09, או בסמוך לכך, לא ראה התובע את הילדים וכל ניסיונותיו ליצור עמם קשר לא הועילו.

2.         ההליכים בבית המשפט הקנדי:-

ביום 4.6.09, כחודש ימים עובר להגשת תביעת התובע לבית משפט זה, הגישה הנתבעת בקשה לצו הרחקה וכן תביעות למשמורת ילדים ולמזונותיהם לבית המשפט בקנדה.

ביום 1.10.09 התקבלה החלטה מפי בית המשפט בקנדה לפיו הסמכות לדון במשמורת הילדים הנה בידיו.

ביום 25.3.10 ניתן פסק דין על ידי בית המשפט הקנדי הקובע כי לנתבעת משמורת קבועה על הילדים.

ברם, בסע' 3 לפסק הדין נקבע כדלקמן:

"A Further court date of May 21, 2010 at 10:00 a.m. is being set in order to learn about any contact orders from the court in Haifa"

3.         ההליכים בבית משפט זה:-

ביום 7.7.09, כחודש לאחר הגשת תביעות הנתבעת בקנדה, מגיש התובע לבית המשפט את התביעה דנן שעניינה - משמורת, הסדרי ראיה, מגורי קטינים, ענייני הגירה וחינוך קטינים וכן תביעה רכושית (תמ"ש 4652-07-09).

בהחלטה מנומקת מיום 19.1.10 דחה בית המשפט את בקשת הנתבעת לדחות על הסף התביעה, בין היתר נוכח הטיעונים כבדי המשקל שהביא כל אחד מב"כ המלומדים בסוגיית הסמכות וההלכות הידועות הקובעות כי בבוא בית המשפט להכריע בבקשה לדחייה על הסף, עליו לנהוג זהירות יתרה - בייחוד כאשר מדובר בתביעה בעניינם של קטינים.

ביום 24.3.10 נערך דיון קדם משפט במעמד התובע וב"כ הצדדים (הנתבעת לא מתייצבת לדיון). בית המשפט שומע באריכות את טענות הצדדים ובסיומו מורה בית המשפט כדלקמן - לנתבעת:- להמציא ליח"ס פרטי יצירת קשר עמה (שבשלב זה יהיו חסויים),  ליתן הצעה לקיום הסדרי ראיה בין התובע והילדים;  לצדדים - להשלים טענותיהם בצירוף מסמכים; לשירותי הרווחה - להגיש תסקיר בינלאומי.

ביום 8.4.10 מגיש התובע מסמכים לביסוס טענותיו - תצהיר וסיכום שחרור של התובע מביה"ח הפסיכיאטרי בקנדה, אישור עבודה של התובע בקנדה, הצעת משרה לתובע כעמית לתקופה של שנתיים בקנדה ותכתובת אימייל בין התובע לבין הנתבעת ובין התובע לבין הילדים.

ביום 22.4.10 מגישה התובעת טיעונים ומסמכים משלימים - פסק דין של בית המשפט הקנדי, תכתובת אי מייל עם התובע.

כעת ניתנת אפוא החלטתי.