סמכותו הנמשכת של בית הדין לעסוק בענייני הרכוש לאחר הגירושין

התיק שלפנינו נמשך שנים רבות ונדון בפני ערכאות רבות – בבית הדין האזורי, בבית הדין הגדול ואף בבג"ץ. ההחלטות הרבות פרוסות בתיקי בית הדין האזורי.

החלטה זו עוסקת בטענה מקדמית שהעלה בא כוח המשיב(!) בדיון שאמור היה לעסוק בפסק הדין הרכושי שנפסק בבית הדין האזורי בנתניה. בא כוח המשיב כפר בסמכותו של בית הדין הרבני לעסוק בחלוקת רכוש הצדדים.

רקע

הצדדים נישאו בחודש אוגוסט 2004. לאחר שנה שהם חיו ביחד כידועים בציבור. מדובר בבני זוג מבוגרים (כיום בעשור השישי והשביעי לחייהם) ולשניהם אלו הם נישואין שניים.

בחודש אוגוסט 2003, ערב מגוריהם המשותפים, ערכו הצדדים ביניהם הסכם ממון לצורך הסדרת ענייני הרכוש ביניהם. ההסכם נערך על ידי עורך דין ולאחר שלושה ימים אומת על ידי נוטריון.

 מלבד הסדרת הזכויות הממוניות – כמו הפרדה רכושית בזכויות הממון שכל אחד מהם צבר וקביעת ניהול המשק המשותף מכאן ואילך – עוסק ההסכם גם בנושאי המדור והמזונות. גם נקבע שהאישה תהיה זכאית למזונות חודשיים בסך 3,500 ש"ח לכל ימי חייה אם הצדדים ייפרדו והקשר ביניהם יפקע (סעיף 23).

נישואין אלה עלו על שרטון. ביום ו' בניסן תשע"ב (29.3.12) הגיש הבעל, משיב דנן, תביעת גירושין כרוכה כדין. בסעיף ג' בכתב התביעה כתב בא כוח המשיב: "כן מתבקש כבוד בית הדין בדונו בתביעת הגירושין ובכרוך לתביעת הגירושין לדון אף בעניין הרכוש ולפסוק כי [...]"

בהמשך ישנם שישה סעיפים המתייחסים לביטול הסכם הממון שנחתם בין הצדדים ולפירוט הרכוש, ובין היתר פירט בא כוח המשיב מה הוא מבקש מבית הדין לקבוע בעניין רכושו של המשיב.

לגבי תוקף הסכם הממון פסק בית הדין האזורי ברוב דעות שהסכם הממון אינו בתוקף אולם ביום ב' בסיוון תשע"ח (16.5.18) הפך בית הדין הגדול את ההחלטה וקבע בפסק דין ארוך ומנומק, כדלהלן:

א.       סמכות בית הדין לדון בהסכם קדם הנישואין של הצדדים.

ב.       הסכם הממון שחתמו הצדדים בתוקף.

ג.       האישה חייבת לקבל את גיטה והפסידה את כתובתה ותוספת כתובה.

האישה איבדה את זכותה למזונות מן הבעל לאחר הגט שנקבעו בהסכם הממון.

ביום ז' במרחשוון התשע"ט (16.10.2018) התקיים דיון בבית הדין האזורי. נכתב פרוטוקול של חמישה עמודים שכל כולו עסק בהסדרים כספיים ורכושיים שבין הצדדים הסדרים שנבעו מכוח הסכם הממון. בסוף הדיון הגיעו הצדדים להסכמות לסידור גט, ובעקבות כך הוציא בית הדין האזורי החלטה כדלהלן:

הצדדים הגיעו להסכמות כדלהלן:

א.         הצדדים יתגרשו כהסכמתם היום.

ב. על פי סעיף 14 להסכם הממון שבין הצדדים בית הדין מורה לביטוח מנהלים "כלל" כי 50% מזכויותיו של התובע [פלוני] שייכים לנתבעת גב' [פלונית] ויש להעבירם לרשותה מיידית. אם יהיו טענות כאלה ואחרות ביחס לסכומים שאולי הוצאו על ידי התובע קודם לכן, יוכלו להעלות את הטענות ביום דיון ההוכחות.

בית הדין מאשר את ההסכמות ונותן להן תוקף של פסק דין.