סמכות עניינית של בית המשפט לדון במזונות קטינים שנכרכו לתביעת גירושין

1.            לפניי תביעה למזונות שלוש קטינים אשר הוגשה ביום 12/11/14 ובקשה לפסיקת מזונות זמניים מיום 13/11/14.

ביום 13/11/14 נתנה החלטתי ולפיה נתנה הבקשה לפסיקת מזונות זמניים לתגובת הנתבע.

2.            ביום 17/11/14 הגיש הנתבע/המבקש בקשה לדחייה על הסף של התביעה למזונות בטענה כי בית המשפט נעדר סמכות עניינית לדון בתביעה וכי הסמכות מסורה לבית הדין הרבני האזורי בת"א.  לטענת המבקש  הגיש כבר ביום  28/10/14 תביעת גירושין לבית הדין הרבני בה כרך כדין וכנדרש את מזונות הקטינים. עוד לטענתו החל בית הדין לדון בחלק מהעניינים הכרוכים בתביעת הגירושין (הסדרי הראייה עם הבנות). עוד נטען כי הצדדים שייכים לחוג חרדי בבני ברק. עפ"י החלטתי מיום 17/11/14 נתנה הבקשה לתגובת המשיבות וזו הוגשה ביום 23/11/14.

3.            עפ"י הנטען בתגובת המשיבות מושכלות יסוד בדיני המשפחה ובהתאם להלכה המושרשת והפסוקה, תביעת מזונות ילדים הוצאה כליל מגדר אפשרות הכריכה אפילו כאשר הכריכה היא מפורשת. עוד לטענת המשיבות גם אם נניח שתביעת מזונות ילדים ניתנת לכריכה עם תביעה לגירושין, במקרה דנן לא נכרכה תביעת מזונות הילדים בכנות וכדין (אי ציון עילה עניינית לגירושין, אי כנות הכריכה והצעת סכומי מזונות נמוכים, תוך התעלמות מהוצאת המדור, אי צרוף הרצאת פרטים ו/או מסמך כלשהו, הימנעות מעתירה לבית הדין לפסיקת מזונות). עוד נטען ע"י המבקש כי בפני בית הדין הרבני טרם התקיים כל דיון בנושא.

4.            ביום 23/11/14 נתנה החלטתי ולפיה הועברה תגובת המשיבות לתשובת המבקש, אשר הגיש תשובתו ביום 1/12/14. עפ"י הנטען בתשובה כתב התביעה שהגיש הנתבע/המבקש לבית הדין הרבני ביום 28/10/14 עומד במבחן המשולש שנקבע בפסיקה. לטענתו תביעת הגירושין הינה כנה, הכריכה הינה כנה וכדין (יצוין כי לא מצאתי להרחיב בטענות אלה של המבקש לאור התוצאה אליה הגעתי כפי שיפורט להלן) .

5.            טענה נוספת אותה מעלה הנתבע הינה חוסר תום לבה של התובעת. לטענתו האם הגישה את תביעתה  שלושה שבועות מאוחר יותר מן התאריך בו ידעה וקיבלה את התביעה הכרוכה של המשיב. המשיבה לא המציאה למבקש את כתב התביעה כדין. המבקש הגיש כבר ביום 17/11/14 בקשה לבית הדין הרבני למתן החלטה בסמכות. עוד באותו היום נתנה ע"י כב' בית הדין הרבני החלטה לפיה נדרשה המבקשת להגיב תוך 10 ימים לעניין הסמכות. ביום 26/11/14 יום קודם לחלוף המועד שנקבע להגשת תגובתה בעניין הסמכות עתרה לבת הדין הרבני בבקשה למתן ארכה להגשת תגובתה  ובמקביל הגישה לבית המשפט בקשה למתן החלטה במזונות הזמניים. עוד לטענתו המבקשת הסתירה מבית המשפט את העובדה כי כב' בית הדין הרבני כבר דן בפועל ונתן החלטות מרובות בעניינים אחרים שבין הצדדים, לרבות משמורת והסדרי ראייה ונתן צו לתסקיר, כן טען כי הסתירה מבית המשפט כי דיון בעניינם של הצדדים בבית הדין הרבני קבוע ליום 25/1/14.

6.            לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה לה נחה דעתי כי דין הבקשה לדחייה על הסף בשל חוסר סמכות עניינית להידחות.

7.            הלכה פסוקה, ידועה ומורשת היא כי מזונות קטינים אינם ניתנים לכריכה. אמנם בעת האחרונה נתנו פסקי דין ע"י בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ: בג"צ 6929/10 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול [פורסם בנבו] ( ניתן 20.3.13) ובג"צ 5933/14 פלונית נ' פלוני [פורסם בנבו] (ניתן 11/9/14 ) מהם ניתן היה לכאורה ללמוד כי מזונות קטינים ניתנים לכריכה, אולם לטעמי ולאחר עיון מדוקדק בפסקי הדין הנ"ל אין הדבר כך וההלכה העקרונית לפיה מזונות קטינים אינם ניתנים לכריכה לתביעת גירושין נותרה בעינה.

8.            לעניין זה אפנה להחלטתו המאלפת של כב' השופט אלון גביזון תמש (ב"ש) 58090-06-13 פלוני נ' אלמונים [פורסם בנבו) (ניתנה 17/7/13 ) ס' 10 -15 להחלטה:

"10.       מכתבי הטענות עולה כי אין מחלוקת בין הצדדים כי עד לבג"ץ 6929/10 [פורסם בנבו] חלה ההלכה לפיה לא ניתן לכרוך את מזונות הילדים לתביעת גירושין בבית הדין הרבני ו/או לחסום את דרכם של הקטינים לברר את סוגיית מזונותיהם בבית המשפט. ראה לעניין זה אריאל רוזן צבי, דיני המשפחה בישראל בין קודש לחול בעמ' 58, ע"א 22/70 זעירא נ' זעירא פד"י כד(1) 475, 476, ע"א 118/80 גבעולי נ' גבעולי פד"י לד(4) 155, בג"ץ 552/3 שליו ואח' נ' בית הדין הרבני האזורי בירושלים ואח', פד"י לח(2) 67 וכן גריידי ושלם, מזונות ילדים הלכה ומעשה (הוצאת חוקת המשפחה) עמ' 401, על האסמכתאות המובאות שם.