סמכות נמשכת לדון במזונות ילדים והסדרי ראיה לאחר הגט

הצדדים גרושים ולהם ארבעה ילדים משותפים. עובר לסידור הגט גיבשו הצדדים בסיוע ביה"ד הסכם בעניין מזונות הילדים והסדרי הראיה של הילדים עם האב. עתה הגיש האב תביעה להפחית את סכום המזונות בגלל שינוי בנסיבות, וכן לשנות את הסדרי הראיה.

בדיון (א' ניסן תשס"ז) הופיעו האב וב"כ האם. האם לא הופיעה, ולדברי באת כוחה היא חולה.

עוד טענה ב"כ האם, כי אין לביה"ד סמכות לדון בתביעה, לאחר שהצדדים התגרשו, והאם הגישה לביהמ"ש בכפר סבא תביעה להגדלת המזונות ולהסדרי ראיה, וכן התקיים דיון בעניין צו מניעה כנגד האב.

בתום הדיון הורה ביה"ד לצדדים לסכם את טענותיהם בענין הסמכות. והם אכן הגישו סיכומים ארוכים וגלשו לטענות רבות הנוגעות לגופו של ענין. אנו נתייחס כאן אך ורק לשאלת הסמכות.

לאחר העיון בטענות הצדדים אנו סבורים שהסמכות לדון בתביעות האב היא לביה"ד ונפרש את דברינו:

מעיון בסיכומי ב"כ האם עולה שהיא לא ראתה את תיק הגירושין ולא טרחה כלל לעיין בפרוטוקולים של הדיונים שקדמו להסכם ולסידור הגט. לו הייתה רואה אותם, היא בודאי לא היתה כותבת את מה שכתבה. כך למשל היא כותבת

(עמ' 2 סעיפים 15-16):

" בדיון הראשון אשר נערך בפני בית הדין הנכבד ביום 16.3.04 הגיעו הצדדים להסכם גירושין, אשר קיבל תוקף של פס"ד, לפיו על התובע לשלם לידי הנתבעת סך של 3000 ש"ח בגין מזונות הילדים.

למעשה הדיון אשר נערך בפני בית הדין הנכבד היה דיון לאישור הסכם הגירושין של הצדדים, בית הדין הנכבד לא דן בהסכם לגופו של ענין לא בחן את השתכרותם של הצדדים, צורכי הקטינים לא נבחנו ו/או הוצגו ראיות וכו'. בנוסף בית הדין לא הורה על קבלת תסקיר על מנת לבחון את מצב הקטינים, לא התבקשה חוות דעת באשר למצב הקטינים במוסדות החינוך ועוד - רוצה לומר כי בית הדין רק נתן תוקף של פס"ד להסכמות הצדדים". [הדגשות לא במקור].

כאמור העובדות בתיק זה הן אחרות לחלוטין .

1. הבעל הגיש תביעה לגירושין, ביום 15.6.03. בדיון הראשון (27.7.03) אמרה האשה שהיא רוצה שלו"ב,יחד עם זאת אמרה, שאם יועצת נישואין תאמר שעליהם להתגרש היא מוכנה להתגרש, ואינה דורשת מהבעל כלום מעבר למזונות הילדים. אח"כ הוסיפה שהוא מבקשת מזונות לפחות 8,000 ש"ח.

2. לאור עמדת האשה הפנה ביה"ד את הצדדים ליעוץ נישואין.

3. כעבור חדשיים (21.9.03) הגישו הצדדים בקשה משותפת להתגרש, ובה הם מפרטים את תנאי הגירושין. בבקשה הם קבעו את מזונות הילדים על סך 2,500 ש"ח לחודש.

4. בדיון שהתקיים בנוכחות הצדדים (7.12.03), התעוררו חילוקי דעות ביניהם ביחס לגובה המזונות שהאב ישלם לאחר הגט. האב הציע לשלם 3,000 ש"ח, והאשה דרשה יותר.

בעקבות חילוקי הדעות הופנו הצדדים ללישכת הדיינים בליווי אחד מחברי ביה"ד על מנת לגשר ביניהם ולהכין הסכם.

ואכן בסיועו של חבר בית הדין גובש ההסכם והוא נערך ונכתב בכתב ידו של הדיין בפרוטוקול ביה"ד. לאחר מכן אושר ההסכם וקיבל תוקף של פסק דין.

למרות שכבר נקבע מועד לסידור הגט, ביקשו הצדדים שהות נוספת לבדוק האם ניתן לחזור לשלו"ב בסיועו של הרב יורם אברג'יל שליט"א, וסידור הגט נדחה.

6. ביום 16.3.04 הופיעו הצדדים וביקשו להתגרש על בסיס ההסכם שגובש שלושה חדשים קודם לכן, על ידי ביה"ד.