סמכות השיפוט בתביעה למשמורת קטין כפול דת

הנשיא מ' שמגר : 1. העותרת היא אחות והינה יהודייה, והמשיב השני )להלן - המשיב( הוא
אח במקצועו. העותרת, שהיא יהודייה, הכירה את המשיב, שהוא מוסלמי אזרח ישראל,
בבית-ספר לאחיות, ולאחר שנוצרו ביניהם יחסי קרבה הרתה לה בהיותה בהריונה עברה
העותרת בפני בית הדין השרעי אזור התיכון תהליך של המרת דת. סמוך לאחר שעברה את
תהליך המרת העדה נישאה העותרת למשיב בפני מסדר נישואין בבית הדין השרעי אזור
התיכון.

ביום 27.9.78, לאחר נישואיהם, נולד לעותרת ולמשיב בן, אשר נרשם בתעודת הלידה שלו
כבן הלאום הערבי ובן הדת המוסלמית )להלן - הקטין(.

נישואיהם של העותרת והמשיב לא עלו יפה, והם התגרשו ביום 2.3.81, בפני הקאדי של יפו,
וזאת בלי שהגיעו לכלל הסכמה בקשר למשמורת הקטין. לאחר הגירושין המשיכו העותרת
והמשיב בחיים משותפים, אשר היו רצופי מחלוקות וסכסוכים. המשיב נסע בשנת 1985 ללמוד
ברומניה, ומששב, פרץ בינו לבין העותרת סכסוך קשה מקודמיו, שבעקבותיו ההליטה העותרת
להפסיק את חייה המשותפים עמו, והיא נפרדה ממנו.

העותרת הגישה לבית הדין הרבני האזורי בנתניה בקשה לחזור ליהדות, וביום 6.1.86 ניתן
בבית הדין הרבני פסק-דין, שבו קבע כי העותרת הינה יהודייה. בעקבות פסק הדק נרשמה
ביומ 16.2.86 חזרתה ליהדות לפי הפרוצדורה הקבועה בסעיף 2 לפקודת העדה הדתית )המרה(
)להלן - פקודת ההמרה(.

ביום 23.1.86 הגיש המשיב בבית הדין השרעי ביפו )המשיב הראשון( תביעה למשמורת