סמכות בית משפט למשפחה עם הגשת בקשה ליישוב סכסוך

1. הצדדים חלוקים בשאלה האם הסמכות לדון בתביעות בעניינם הינה לבד"ר כטענת הנתבע, או לבימ"ש למשפחה כטענת התובעת. בהתאם להחלטה מיום 9.11.14  הגישו הצדדים סיכומים קצרים בנידון.  

עיקרי העובדות

2. ביום 12.8.14 הגישה התובעת בקשה ליישוב סכסוך במסגרת י"ס 15431-084.

          ביום 14.8.14 בהחלטת  כב' השופט אייזנברג הופנו הצדדים ליח"ס וניתן עיכוב הליכים ל-30 יום.

ביום 8.9.14 הגיש הנתבע תביעה לבד"ר לשלום בית ולחילופין לגירושין וכרך בה את ענייני הרכוש, מזונות   קטינים ואישה, משמורת, חינוך ופיצויים ראויים על פרוק התא המשפחתי.

בהחלטה מיום 10.9.14, צוין כי הנתבע אינו מעוניין בקיום ההליך ליישוב סכסוך והתובעת נדרשה להגיש תביעות           תוך 30 יום טרם מחיקת בקשתה.

ביום 19.10.14 הגישה התובעת 3 תביעות: תמ"ש 24282-10-14- רכושית, תמ"ש 24256-10-14- למשמורת, ותמ"ש 24141-10-14- מזונות ומדור.

טענות הצדדים           

3. עמדת הנתבע- הגיש תביעה לבד"ר לשלום בית, לחילופין גירושין, כרוכה  עם מזונות אישה וקטינות, משמורת, חינוך הקטינות ורכוש ביום 8.9.14. התביעה עומדת במבחני הכריכה- תביעה כנה, כריכה כנה וכדין. מציין את הגשת בקשת התובעת  לי"ס מיום 12.8.14  וטוען כי:

א.    המדובר בבקשה "קצרצרה ומתומצתת ביותר בת חצי עמוד כתוב" – בקשה סתמית  ולקונית ולא נכתב בה שום דבר ענייני. הבקשה הוגשה בחוסר תום לב, ולצורך תפיסת סמכות בלבד.

ב.    טענות התובעת לאלימות נבדקו ונמצאו ללא ביסוס, כמצוין בתסקיר עו"ס לס"ד מיום 12.11.14.

ג.     פגישת גישור התקיימה ביום 5.9.14 אצל מגשרת שהציע הנתבע. לאחר הפגישה הודיעה התובעת על רצונה להתגרש וגרמה להסתת הקטינות נגדו, דבר שהביא את הנתבע למסקנה כי התובעת אינה רוצה ליישב את הסכסוך בדרכי שלום, לפיכך  הגיש התביעה הכרוכה   לבד"ר.

ד.    התובעת עזבה את בית המגורים המשותף ביום 15.11.14, תוך מסירת הודעה בדיעבד ובניגוד להסכמות הצדדים.

לפיכך תביעת התובעת הוגשה בחוסר תום לב ויש לקבוע הסמכות בבד"ר.

4. עמדת התובעת- הסמכות העניינית בכל עניין הקשור לצדדים ובנותיהם למעט שלו"ב/גירושין ע"פ דין ובהתאם להחלטה מיום 10.9.14, נתונה לבית המשפט למשפחה. התובעת פנתה בבקשה ליישוב סכסוך ביום 12.8.14 במסגרת י"ס 15431-08-14.  ביהמ"ש הפנה את הצדדים ליח"ס  ומונה המגשר עו"ס צבי גל, שזימן את הצדדים לפגישה תוך ימים ספורים. הנתבע ביקש לדחות את ישיבת הגישור בכמה שבועות, על מנת להתכונן והפגישה נדחתה ליום 11.9.14. במקביל ביקש לברר מגשרים חלופיים והפגישה התקיימה עם המגשרת ענבר בארי מבנימינה ביום 5.9.14. מתוך רצון להגיע להסכם ללא מלחמות, הסכימה כי הגישור יחל אצל אותה מגשרת. סמוך לפגישה ביח"ס התחוור לתובעת כי הנתבע אינו מעוניין להגיע ליח"ס.  ביום 9.9.14 נמסרה הודעה לבית המשפט לפיה הנתבע אינו מעוניין בהליך הגישור. בהתאם לכך ניתנה החלטת בית המשפט מיום 10.9.14 לפיה בהתאם לתקנה 258 כא לתקסד"א על האישה להגיש תובענה מתאימה תוך 30 יום.

החלטת בית המשפט מיום 10.9.14 היא החלטה הקובעת סמכות. בהתאם לתקנות, מועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך הינו המועד להגשת התביעות ואין בכוחה של תביעת גירושין מאוחרת להקנות סמכות לבד"ר. הבקשה הוגשה בתו"ל וללא ניצול לרעה של הליך שיפוטי. הבקשה הוגשה מתוך רצון כן לחיפוש אחר פתרונות מוסכמים. אין צורך לפרט את העניינים בהם מתבקש יישוב סכסוך. אין רלבנטיות לאורך הבקשה כי אם למהותה. פעלה בתום לב. דווקא הבעל נוקט בדרכי עורמה והערמה. רצונה של האישה בפרוד בדרכי שלום ולא בשלום בית. אין צורך לבחון את עמידת תביעת הגירושין הכרוכה והמאוחרת בזמן, להגשת התובענה בבית המשפט. מנגנון הכריכה נכנס לפעולה רק כשהשימוש נעשה בתום לב  למטרות ולתכלית לשמן הוא נועד. התנהגותו של הבעל זועקת לחוסר תום לב. הנתבע לא עמד בנטל ההוכחה לקיום המבחן המשולש. תביעת הבעל אינה כנה, הכריכה בוצעה שלא כדין ובחוסר תום לב. הנתבע הסתיר אופציות ומניות להן זכאי מעבודתו ומנוהלות ע"י חברת השקעות. היעדר פירוט מלא וממצה של נכסי בני הזוג מצביע על חוסר תום לב היורד לשורש כנות הכריכה. מטרת התביעה ביצוע מחטף סמכות ומניעיו בסיכול פנייה לערכאה אזרחית.

המסגרת הנורמטיבית