סמכות בית הדין לדון בעניין הקדש דתי שנוסד בפני בית דין שרעי

הוגשה לפנינו בקשה על ידי עו"ד יצחק בם ב"כ עמותת 'ראש יהודי', ע"ר 580394419, "לסתירת דין ולביטול פסק דין ולביטול התמחרות".

עו"ד י' ד' שחור, ב"כ ההקדש, בתגובתו הראשונה מיום 11.9.07 ביקש למחוק את הבקשות על הסף. לדבריו, למבקשים אין זכות עמידה מול ההקדש, ולא זכות להתערב בהליכי בית הדין הרבני ובהחלטותיו. לטענתו, מנסים אנשי 'מרכז הרב' או מקורבים להם, לחזור ולהציק לאפוטרופסים כדי לקבל 'חלק מן העוגה', וזאת לאחר שניסיון קודם שלהם נכשל לפני עשרים שנה, ונדחה בפסק הדין של בית הדין הרבני בראשות הרה"ג הגר"ש משאש זצ"ל והגר"י קוליץ זצ"ל.

למרות שיש ממש בטענות עו"ד י' ד' שחור ובבקשתו למחיקה על הסף, ראינו לנכון לזמן את עו"ד י' בם ונציגי העמותה, כדי לשמוע מה בפיהם, ובעיקר, כדי לראות במה יוכל בית הדין לסייע בפעילותם באמצעות נכסי הקדש עזובים ברחבי תל אביב.

אך כבר עתה נבהיר כי גם כאשר בית הדין מחליט לשמוע גורמים אחרים בקשר להקדשות, אין הדבר הופך אותם ל'בעלי דין' במשמעות משפטית. בית הדין כאחראי על ההקדש אינו חי מפי הצדדים בלבד, אלא חייב לדון, לברר ולנקוט באמצעים הנדרשים לטובת ההקדש בין אם עמד על כך בעצמו ובין אם נדרש לכך על ידי אחרים (ראה ערעור תשט"ז/21, פד"ר ב', עמ' 34-35; ערעור תשט"ו/155, נדפס בספר 'בשערי בית הדין', הוצאת אוצר הפוסקים ירושלים, חלק ב', עמ' 39-40; א' שוחטמן, 'סדר הדין' פרק שני סעיף (ד1) (ה) עמ' 52-53). אולם הבאת המידע לבית הדין אינה נותנת לאותו אדם מעמד ומעורבות כצד בענייני ההקדש.

הבהרה זו חשובה במיוחד לאור הטיעון של עו"ד בם, שלבית הדין אין סמכות חוקית לדון בענייני ההקדש. כמו שנראה להלן, לבית הדין הסמכות המלאה לדון בענייני הקדש 'שערי תורה'. אולם לא מתקבל על הדעת, שמי שכלל אינו צד להליכי בית הדין בתיק מסוים, מבקש לסתור פסק הדין ולבטל החלטות באותו תיק, כשעיקר טיעונו הוא חוסר סמכות.

די היה בכך כדי לדחות את הבקשות של עמותת 'ראש יהודי' על הסף, וכדרישת עו"ד שחור, אך כדי להשלים את התמונה במלואה, וכדי שהדברים יובהרו באופן חדמשמעי גם לגבי הקדשות אחרים שנמצאים בסטטוס דומה, ננמק את הדברים לגופם.

כאמור, שמענו את ב"כ הצדדים בע"פ וקבלנו מהם השלמת טיעונים בכתב, ונתחיל בטענת הסמכות.

א. עיקר טענת עו"ד בם בעניין העדר סמכות, מתבססת על בד"ם 5257/94 פודהורצר נ' קופרשטוק, שם נפסק בדעת הרוב כי אין לבית הדין הרבני סמכות לדון בענייני הקדש של יהודי שנוסד בפני בית דין שרעי.

עו"ד בם מסכים אמנם שלפי פסק דין בע"א 27/49 לבנון נ' אלמליח, הקדש שהוקם בפני בית הדין השרעי, ניתן לאשר מחדש בפני בית הדין הרבני המוסמך, אלא שלשם כך "נדרש המקדיש ועדיו להתייצב בפני בית הדין ולאשר את דבר ההקדש", ולכך לא די בהופעת האפוטרופסים בפני בית הדין הרבני החל משנת תרצ"ו, ופסקי הדין שניתנו בדבר אישור ההקדש כי נדרשת התייצבות המקדיש דווקא.

טענה זו אינה נכונה, אלא די בהתייצבות של האפוטרופסים גם לאחר מות המקדיש, ובנידון דידן נראה שהדברים אף פשוטים יותר.

ב. תחילה נבהיר כי בית הדין הרבני מוסמך ליסד ולאשר הקדש על פי ההלכה, ועל פי ההלכה אין צורך שאישור ההקדש יעשה בנוכחות המקדיש דווקא.

בשו"ת נודע ביהודה מהדורא תניינא סימן קמ"ז, דן בשאלה האם ניתן להקדיש על ידי שליח, או שמא בעל הנכס צריך להקדישו בפיו. והוא מביא ראיות רבות, שאפשר להקדיש גם על ידי שליח. וראה גם שו"ת שיבת ציון סימנים צ"ד-צ"ה, שמחזק דברי אביו (הדברים אמורים בהקדשות לבית המקדש שקדושתן מן התורה, והנהנה מהם חייב קרבן. קל וחומר כשמדובר בהקדשות בזמן הזה לצורכי ציבור).

הרבה הקדשות ושטרי הקדש אושרו על ידי בתי הדין לדורותיהם לאחר מות המקדיש, או על ידי מיופה כוח כשהמקדיש היה בחו"ל. רק לדוגמה נציין את 'הקדש אייזנר' שנוסד על ידי הראי"ה קוק זצ"ל לאחר פטירת המקדיש על סמך שטר צוואה. (והרי המבקשים טוענים לשימור מורשת הראי"ה זצל"ה).

ג. גם על פי הדין השרעי ניתן להקדיש נכס על ידי 'מיופה כוח', ראה על כך בפסק הדין של שופט ביהמ"ש המחוזי חיפה, ש. דורי ( אטלינגר נ' פקידים ואמרכלים 134/צפת, פסקים (מחוזיים) ל' פיסקה 6). העדר הצורך בהופעה אישית של המקדיש בעת האישור נוהג גם בהקדשות לא דתיים לצורכי ציבור, שנעשים לפני הנוטריון הציבורי על פי חוק הנאמנות. ונציין לשטר הקדש 'בית אסתר' שאושר בפני הנוטריון הציבורי בשנת תשכ"ה (1965) על ידי מנהלי 'ועד הישיבות בארץ ישראל', במבוא נאמר כי הם מקדישים "בשם ובמקום המנוח יוסף שפירא הנ"ל את הנכסים לטובת ההקדש הנ"ל."

ד. כשם שניתן ליסד הקדש בין דתי ובין ציבורי שלא בנוכחות המקדיש ואפילו לאחר מותו, כך די בנוכחותם של האפוטרופסים כדי להכפיף הקדש שנוסד בפני בית דין שרעי לבית הדין הדתי.

הדברים נכתבו במפורש על ידי השופט דורי בפסק הדין הנ"ל (סוף פסקה 6) שרק לעניין 'קיומו' מחדש של הקדש שנוסד בפני בית דין שרעי, כדי שיחשב כהקדש שנוצר בבית הדין נדרשת (שם סוף פיסקה 6), הופעה של המקדיש או של האפוטרופסים בפני בית הדין הרבני. הדברים נאמרו גם בפסק דין פודהורצר הנ"ל, מפי הגר"י נדב שליט"א, ואף עמיתיו בדעת הרוב לא חלקו עליו בעניין זה, אלא מפני שלטענתם, לא הוכח בפניהם שנעשתה הכפפה כזו על ידי האפוטרופסים.

ה. אם למאן דהו נותר עדיין ספק בנכונות דברים אלה, נביא מחוו"ד של היועמ"ש לשיפוט הרבני עו"ד הרב שמעון יעקבי, שנכתבה בהקשר להקדש אחר של 'שערי תורה', ביום ט"ז אדר תשס"ז (2007). הוא מפנה לתקנת כנסת ישראל שנכנסו לתוקף ביום 1.1.1928, ובסעיף 10 נאמר:

‏"10.‏   מועצת הרבנות הראשית ולשכות הרבנות רשאיות -

‏          (א)‏       ‏...;‏