סמכות ביהמ"ש לקבוע היקף עבודת מומחים בתיק ושאלת מימונם

1. עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט לענייני משפחה בחיפה (סגנית הנשיא כב' השופטת שושנה ברגר) מיום 27.7.17 בתמ"ש 25437-01-13, בעניין מינוי מומחים, כפי שיפורט להלן.

רקע בקצרה והחלטת השופטת קמא

2. עסקינן בבני זוג להם 2 ילדים קטינים ורכוש בארה"ב, אשר התגרשו ביום 15.10.15 (רקע נרחב על בני הזוג ניתן לראות ברמ"ש 822-02-16, פסק דין שניתן על-די ביום 7.3.16 לעניין תחולת הדין הישראלי ביחסי הצדדים בענייני רכוש).

3. ביום 14.1.13 הגישה המשיבה נגד המבקש תביעה לפירוק שיתוף – איזון זכויות, העוסקת בענייני הרכוש של בני הזוג, ובכללם רכוש שצברו בזמן חייהם בארה"ב, לרבות כספים נזילים ונכסים, שלגרסת המבקשת עולים כדי סך של 8.5 מליון דולר ארה"ב.

4. ביום 26.2.17 הגיש המבקש כתב הגנה במסגרת התביעה לפירוק שיתוף ולאיזון זכויות, והמשיבה הגישה כתב תשובה ביום 9.4.17.

5. לאחר דין ודברים, הוחלט כי ההתדיינות בין הצדדים תהא בישראל ולפי הדין הנוהג במדינת ישראל.

6. במסגרת כתב התביעה טענה המשיבה לכספים משותפים בחשבונות בנק משותפים בארה"ב, לרבות חשבון נאמנות לגביו חתמו הצדדים על הסכם נאמנות (להלן: "חשבון הטראסט").

            לגבי חשבון זה טען המבקש כי מדובר על כספים אשר בבעלותו בלבד, טענה עליה חלקה המשיבה, אשר טוענת מצידה כי מדובר בכספים משותפים.

7. ביום הגשת כתב ההגנה, נתן בית המשפט קמא החלטה במסגרתה קבע כדלקמן: