סמכות ביה''ד לדון ברכוש למרות הסכם הקובע גם כי שינויו ייערך רק בביהמ''ש
|
בית דין רבני גדול |
1085415-2
29.1.2017 |
|
בפני הדיינים: 1. הרב אליעזר איגרא 2. הרב שלמה שפירא 3. הרב ציון לוז־אילוז |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המערערת: פלונית עו"ד רועי ברומר |
המשיב: פלוני עו"ד מירב גרשון |
| פסק דין | |
רקע
בפנינו ערעור על החלטת בית הדין האזורי מתאריך י' בסיוון תשע"ו (16.6.16) שלפיה הסמכות לדון בתביעה לפירוק השיתוף בדירת המגורים הרשומה על שם הצדדים נתונה לבית הדין.
הצדדים ערכו הסכם ממון לפני נישואיהם, ההסכם אושר בבית המשפט בתאריך כ"ז באדר תשע"ב (21.3.12).
הצדדים נישאו כדת משה וישראל בתאריך ב' בניסן תשע"ב (25.3.12). המשיב הורחק מביתם המשותף של הצדדים בינואר 2014 ומאז גרה האישה בדירה בגפה. בט"ו בשבט תשע"ד (16.1.14) הגיש המשיב תביעת גירושין שבה כרך את ענייני חלוקת הרכוש.
הצדדים התגרשו בתאריך ה' באדר ב' תשע"ו (15.3.16).
סעיף 4 להסכם הממון שאושר לפני נישואי הצדדים קובע:
"מוסכם בזאת וכן צד ב' מצהיר בזה כי הדירה [...] הינה בבעלותו.
צד ב' מעביר בזה ומתחייב להעביר בזה את מחצית הזכיות שיש לו בדירה לצד א' במתנה וללא כל תמורה, כך שהתוצאה הסופית תהייה כי צד א' וצד ב' יהיו בעלים במשותף ובחלקים זהים לחלוטין של הדירה. מוסכם על צד א' וצד ב' כי צד א' ייטול על עצמו את מחצית החובות הרובצים על הדירה, ובאופן שהצדדים יישאו בנטל כל החובות והמשכנתא הרובצים על הדירה באופן שווה. שני הצדדים מעניקים אחד לשני זכות מגורים בדירה, לכל ימי חייהם, וזאת בלא שיוכלו לכפות האחד על השני הכנסת דייר נוסף לדירה.
הצדדים מתחייבים לרשום הערה מתאימה על הזכות שהעניקו האחד לשני בלשכה רישום המקרקעין, אשר תבטא את רצונם להעניק רשות מגורים בדירה האחד לשני, ולשני הצדדים לכל ימי חייהם. סעיף זה יחול ויהיה בתוקף גם אם הצדדים יתגרשו. ובכל מקרה שהוא, הסכם זה וסעיף זה ניתנים יהיו לשינוי, אך ורק בהסכם בכתב שיערך וייחתם על ידי שני הצדדים, באישור בית המשפט לענייני משפחה.
הצדדים לא יהיו רשאים לבקש מכירת הדירה או פירוק השיתוף בדירה, ולא יהיו רשאים לעשות כל פעולה משפטית מסחרית או אחרת בדירה בלא הסכמת שניהם, בהסכם בכתב בלבד, שיערך על ידם ייחתם על ידם ויאושר כדין על ידי בית המשפט לעיני משפחה."
החלק מסעיף זה הנוגע לעניינינו כולל שלושה דברים:
א. התחייבות האישה להעביר מחצית הדירה על שם הבעל ללא תמורה, וכנגדה התחייבות הבעל לשאת – באופן שווה עמה – במחצית החובות המוטלים על הדירה.
ב. הצדדים מעניקים זה לזו זכות מגורים עולמית בדירה זו (אף אחרי גירושין). שינוי תנאי זה ייעשה אך ורק בהסכם בכתב שייערך וייחתם על ידי שני הצדדים ויאושר בבית המשפט לענייני משפחה.
ג. הצדדים לא יהיו רשאים לבקש מכירת הדירה או פירוק השיתוף בדירה, בלא הסכמת שניהם בהסכם בכתב בלבד, שייערך על ידם, ייחתם על ידם, ויאושר כדין על ידי בית המשפט לענייני משפחה.
טענת המערערת: בית הדין נעדר סמכות לדון בפירוק השיתוף עקב ההסכם שבין הצדדים
לטענת המערערת, האמור בסעיף 4 להסכם הנ"ל – הסכם שקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה, מורה שהסמכות לדון בעריכת כל שינוי בבעלות על הדירה, ובכלל זה פירוק השיתוף תהיה של בית המשפט.
לפיכך בית הדין משולל סמכות לדון בפירוק השיתוף בדירה.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|