סמכות ביה'ד לדון במזונות ילדים שנכרכו בתביעת גירושין

בפנינו בקשת הבעל לקביעת סמכות של ביה"ד לדון במזונות הילדים.

רקע עובדתי

ב"כ הבעל הגיש תביעת גירושין וכל הכרוך בה (רכוש, מזונות האישה והילדים ומשמורת) ביום ג' בטבת תשע"ו (15.12.2015). כבר באותו יום קבע ביה"ד תאריך לדיון ביום ו' באדר א' תשע"ו (15.2.2016).

ביום י"ח בטבת תשע"ו (30.12.2015) האישה הגיבה לתביעה בכתב הגנה, כאשר התייחסה לכל נושאי התביעה, חוץ ממזונות הילדים. במקום זה, בחרה להגיש תביעה למזונות הקטינים באותו יום בביהמ"ש לענייני משפחה, ונקבע דיון ליום כ"ג באדר א' תשע"ו (3.3.2016).

ביום ד' בשבט תשע"ו (14.1.2016) הגיש ב"כ הבעל לביה"ד בקשה דחופה לקביעת סמכות שיפוט בעניין מזונות הקטינים. ב"כ הבעל צירף לבקשתו אסמכתאות, הן מפסקי ביה"ד והן מפסקי ביהמ"ש, שבתביעת גירושין כנה כרוכה כדין, ביה"ד הרבני קונה סמכות לדון אף במזונות הקטינים. במקביל, באותו יום, הגיש גם לביהמ"ש בקשה לדחייה על הסף את התובענה למזונות הקטינים.

כבר באותו יום (14.1.16), הורה ביה"ד להעביר לתגובת הצד השני תוך עשרה ימים. שלושה ימים לאחר מכן (17.1.16) הורה כב' השופט בן שלו למשיבה להגיש את תגובתה תוך עשרים יום.

ביום י"ד בשבט תשע"ו (24.1.2016) הגישה ב"כ האישה את תגובתה לבית המשפט, שהורה להעביר לתגובת הבעל תוך עשרה ימים.

ביום ט"ו בשבט תשע"ו (25.1.2016) הגישה ב"כ האישה בקשה לביה"ד לתת ארכה להגשת התגובה עד למתן החלטה בבית המשפט, ולחילופין לתת ארכה בת עשרה ימים לצורך הגשת תגובה. היא נימקה את בקשתה בכך שהבעל "נהג בחוסר תו"ל בכך שהגיש בקשה לביה"ד הנכבד להורות על קביעת סמכות בעניין מזונות הקטינים וזאת למרות שתלויה ועומדת בקשה לסילוק על הסף בפני בית המשפט לענייני משפחה והצדדים ממתינים למתן החלטה בתיק זה."

כמו"כ כתבה: "מיותר לציין, כי כל החלטה של בית הדין הנכבד בעניין סמכותו לדון בתביעת מזונות הקטינים יש בה כדי לפגוע בעיקרון כיבוד בין ערכאות זמן שתלויה ועומדת בפני בית המשפט בקשתו של המבקש באותו עניין וטרם ניתנה החלטה בעניין זה."

מאחר שניתן זמן ראוי לב"כ האישה להגיב, ואף הספיקה להכין תגובה לביהמ"ש, ביה"ד דחה את בקשתה למתן ארכה עד נתינת ההחלטה. בכל זאת, לפנים משורת הדין, ביה"ד נתן לאישה ארכה של שלושה ימים להגיב לפני שנותן את החלטתו.

ביום כ"א בטבת תשע"ו (2.1.2016) הגיעה תגובתה של האישה. עמדתה מבוססת על שלוש טענות:

א.   משום כיבוד ערכאות יש לביה"ד לדחות את הבקשה לקביעת סמכות, באשר לדבריה הצדדים ממתינים להחלטת ביהמ"ש.

ב.   תביעת הגירושין והכריכה לא כנה, ואף לא כרוך כדין.

ג.    הפסיקה המשפטית נוטה שכריכה של מזונות קטינים לא מקנה סמכות לביה"ד.

להלן נדון בטענות אלו.

א. כיבוד ערכאות

בראשית הדברים ייאמר, שביה"ד תמה על התנהלות ב"כ האישה בטענה זו של כיבוד ערכאות.

ראשית, האישה נהגה בחוסר תום־לב בעצם הגשת התביעה למזונות הקטינים בביהמ"ש, עת שכבר הוגשה תביעת גירושין כרוכה שבועיים לפני כן, כאשר נראה שלא הזכירה בעת תביעתה שכבר הוגשה תביעת גירושין כרוכה בביה"ד. האישה אף הגיבה לתביעת הבעל בביה"ד בכתב הגנה מפורט, שלא העלתה בו כל טענה בנוגע לפגם בתביעת הגירושין או לחוסר סמכות. ממילא, הביעה בכך את הכרתה שתביעת הגירושין הוגשה בכנות ונכרכה כדין.