סמכות ביה''ד לדון בחלוקת רכוש לאחר הגירושין

בקשת ב"כ הצדדים לקביעת סמכות בעניין הדירה נשואת התביעה בתיק שלפנינו.

רקע עובדתי

הצדדים התגרשו בתאריך ט"ו בכסלו תשע"ה (7.12.2014). חלוקת הרכוש לא נכרכה בתביעת הגירושין של האשה מתאריך כ"ב בניסן תשע"ד (22.4.2014). בתאריך י"ח במרחשוון תשע"ה (11.11.2014) נרשמה תביעה לחלוקת רכוש ע"י האשה בכתב ידה תחת הכותרת: "נושא התביעה – חלוקת רכוש", "מהות התביעה – חלוקת הדירה". כשבועיים לפני סידור הגט, בתאריך ה' במרחשוון תשע"ה (29.10.2014) התקיים דיון בין הצדדים. חלק מהדיון נסב סביב זכויות הצדדים בדירה נשואת התביעה, ראו פרוטוקול שורות 53 ואילך. בנוסף, בשורה 171 שם הביע ב"כ הבעל הסכמה מפורשת לסמכות בפני ביה"ד. ביום סידור הגט פתחה האשה תיק לפירוק שיתוף ופסק דין הצהרתי לקביעת הזכויות שלה בהדירה, ונרשם בכתב התביעה שכבר ביום י"א בסיון תשע"ד (9.6.2014) התבקש פסק דין הצהרתי לבעלות על הדירה. בתביעה זו פורטה תביעת האשה כדין.

נראה כי בנסיבות שתוארו, ביה"ד קנה סמכות לדון על זכויות הצדדים בדירה. הגם שהכריכה אודות הדירה פורטה רק ביום סידור הגט, מ"מ הואיל ובדיון מתאריך ה' במרחשוון תשע"ה (29.10.2014) הצדדים וב"כ טענו לגופו של עניין בעניין הזכויות בדירה, ובנוסף, ב"כ הבעל הביע הסכמה מפורשת לסמכות ביה"ד בנושא, הרי שמכוח זה קנה ביה"ד סמכות נמשכת.

לביה"ד נתונה הסמכות לדון בעניין הרכוש מטעם נוסף, כי הגם כי לא נכרך הרכוש במועד הגשת תביעת הגירושין עצמה, ולו מן הסיבה כי בהתאם לפסיקה הן הרבנית והן האזרחית ניתן לבעל דין לכרוך את נושא הרכוש לתביעת הגירושין הן בכתב והן בעל פה ואף תוך מהלך הדיון כדלהלן [בוודאי, בנסיבות, שהוגש בשלב כלשהו של ההליך תביעה מפורטת ונפתח תיק נפרד כנזכר לעיל].

כדי שבית הדין ירכוש סמכות שיפוט ייחודית בעניין, נדרשת כריכה של ענייני הרכוש בתביעת הגירושין (ראו בג"ץ 8497/.2000 פייג־פלמן נ' פלמן, פ"ד נז (2) 118). אלא שכריכה אינה חייבת להיעשות בדרך פורמלית מוגדרת ואין מניעה לכרוך אף במהלך הדיון או בכל שלב אחר וכל עוד ההליכים לא הגיעו לסיומם.

ראו לעניין זה דברי הנשיא השופט א' ברק (בדימ') בבג"ץ 5679/03 פלוני נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] סעיף 13:

"לטעמי, אין חשיבות של ממש לשאלה כיצד ובאיזו דרך באו לעולם הליכי הכריכה, אם על־ידי ציון הדבר בכתב התביעה ואם במהלך ההתדיינות בפני בית הדין הרבני. כריכה אינה חייבת להיעשות בדרך פורמלית מוגדרת. (השוו בג"ץ 566/81 עמרני נ' בית הדין הרבני הגדול (לא פורסם) )."

וכן ראו גם בבג"ץ 8533/13 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול ואח' [פורסם בנבו] (29.6.2014) פסקה 28 לחוות דעתה של המשנה לנשיא השופטת נאור:

"כפי שנפסק, כריכה אינה חייבת להיעשות בדרך פורמאלית מוגדרת (בג"ץ 5679/03 הנזכר לעיל, פסקה 13 לפסק דינו של הנשיא א' ברק). כשם שניתן לכרוך סוגיה מסוימת בתביעת הגירושין עצמה, כך אין מניעה לעשות כן במהלך הדיון בפני בית הדין הרבני, בעוד תביעת הגירושין תלויה ועומדת (שם; בג"ץ 566/81 עמרני נ' בית הדין הרבני הגדול, פ"ד לז (2) 1 (1982) ). לראיה, לא רק התובע גירושין רשאי לכרוך עניינים נספחים לגירושין בתביעתו, כי אם גם הנתבע (ראו, למשל: עניין גורוביץ, עמוד 18) "

ובתיק ערעור (רב'-גדול) 966076/2 (פורסם בנבו, ניתן ביום כ"ח באייר התשע"ה [17/05/2015]), ועוד בפסיקת בתי הדין הרבניים.

לאור האמור, דעתנו היא שבמקרה דנן בהגשת התביעה של האישה לעניין הדירה אפשר לראות למעשה כריכת נושא הרכוש לתביעת הגירושין שהגישה ולהליך הדיוני שבין הצדדים.

האם לביה"ד נתונה הסמכות לדון בזכויות אובליגטוריות שבין הצדדים

משביה"ד קנה סמכות לדון ברכוש של הצדדים, הרי שבסמכותו לדון בזכויות הצדדים (לפי חוזה המכר מיום (18/9/201) בדירה שברחוב [...] והידועה כגוש [...] (להלן: הדירה). במסגרת הדיון בזכויות שבין הצדדים אין כל נפקא מינה, ואין מקום לחלק באם מדובר בדירה שנרשמה בטאבו או לאו. משביה"ד קנה סמכות לדון ברכוש אין מקום ליצור הבחנה אם הדיון נסוב על זכויותיהם הקנייניות של הצדדים או אם מדובר בזכויות חוזיות (אובליגטוריות) של הצדדים.

בין כך ובין כך, לביה"ד נתונה הסמכות לדון ולהכריע בטענות ובמחלוקת הרכושית שבין הצדדים. מעורבות של צד ג' (ככל שתהיה מצד מוכרת הדירה או עוה"ד שליווה את העסקה) בסכסוך שבין בני-זוג לא נוטלת מבית הדין את הסמכות לדון ולהכריע בסכסוך גופא ובאיזון המשאבים שבין בני הזוג, והחלטתו של ביה"ד תחייב את בני הזוג.

כך העלו חברי ביה"ד הגדול גם במקרה אחר תיק (רב'-גדול) 3508-64-1 פלונית נ' פלוני, (9.3.2010), שם נאמר בזה הלשון:

"מעורבות של צד ג' בסכסוך בין בני זוג אינה נוטלת מבית הדין את הסמכות לפסוק ולהכריע בסכסוך גופא ובאיזון משאבים בין בני הזוג עד כמה שהדבר ידרש. מעורבות זו רק מגבילה את תוצאות הפסיקה לבני הזוג ולא לצד ג'. ביהמ"ש למשפחה לעומת זאת מוסמך לצרף לתובענה צד ג' כאשר הדבר נחוץ לצורך בירור התובענה וההכרעה בה..."

ובהמשך: