סמכויות בית הדין ליישום ואכיפת הסכם שאישר בנוגע להסדרי שהות, אף שלא 'דן ופסק'

1.לפנינו ערעור האם על החלטת בית הדין הרבני מיום י"ג בתשרי התשפ"א (1.10.2020) שבה קבע כי הוא "מוסמך לאכוף את הסכם הגירושין מתאריך י"ד במרחשוון התשע"ט (23.10.2018) שנחתם בפני בית הדין וקיבל תוקף של פסק דין באותו יום", בין השאר בעניין הסדרי השהות בין האב לילדיו שהם חלק מסעיפי הסכם הגירושין שהוגש אל בית הדין וניתן לו על ידו תוקף פסק דין. במסגרת החלטה זו פנה בית הדין אל הסיוע המשפטי במשרד המשפטים בבקשה למנות לאב אפוטרופוס לדין, עקב מצבו הנטען, וכן הורה לבחון אם ישנה מסוכנות של האב כלפי הילדים, כטענת האם, ואם אפשר לקיים את המפגשים עימם. כמו כן הורה בית הדין לאם לתת את התייחסותה "אם יש מניעה, ומהי, שהורי האב יפגשו את הילדים בשלב זה ללא נוכחות האב עד להחלטה של בית הדין בעניין שהות האב עם ילדיו".

עוד מערערת האם על החלטת בית הדין מיום א' במרחשוון התשפ"א (19.10.2020) שבה אומנם ביטל את מינוי האפוטרופוס לדין בעבור האב, משום שבשלב זה נראה כי אין צורך בכך כל עוד לא יוכח שהוא פסול דין, אך ביקש למנות אפוטרופוס לדין בעבור הילדים הקטינים. עוד חזר בית הדין בהחלטתו והורה לאם לתת את תגובתה לטענת האב ולהשיב "מדוע האיש אינו רואה את ילדיו למרות האמור בהסכם הגירושין".

א.השתלשלות ההליכים הרלוונטיים

2.להלן נביא את רקע הדברים ואת השתלשלות ההליכים הרלוונטיים לנדון:

מדובר בבני זוג אשר נישאו ביום י"ז בסיוון התשס"ד (6.6.2004) ומנישואיהם אלה נולדו להם שני ילדים, שכיום עודם קטינים. יחסי הצדדים עלו על שרטון ובעקבות כך הם הגישו אל בית הדין הרבני האזורי בירושלים ביום ז' בתשרי התשע"ט (16.9.2018) בקשה משותפת לאישור הסכם גירושין שעליו חתמו והעוסק בענייני הרכוש, מזונות שני הקטינים קביעת המשמורת אצל האם והסדרי השהות אצל האב (להלן: "הסכם הגירושין"). בעקבות בקשתם הופיעו הצדדים ובאי כוחם ביום י"ד במרחשוון התשע"ט (23.10.2018) בבית הדין, ועימם אם האישה ואחי הבעל, ולאחר שקיבלו בקניין את האמור בהסכם הוציא בית הדין באותו היום פסק דין המאשר אותו ונתן לו תוקף של פסק דין. לאחר שהפרידו הצדדים את מגוריהם סודר ביניהם גט בבית הדין ביום ד' בכסלו התשע"ט (12.11.2018), והם התגרשו זה מזה.

3.ביום כ"ט בשבט התשע"ט (4.2.2019) הגישה האם לבית הדין 'בקשה דחופה' שלפיה לאחר הגירושין והחתימה על ההסכם נודע לה שהאב מאובחן כמתמודד עם הפרעה נפשית מסוג סכיזופרניה שהוסתרה ממנה, לדבריה, במשך שנים, ועל כן ההיא מגישה בקשה דחופה למתן הוראות. בהמשך, ביום ט"ו באדר א' התשע"ט (20.2.2019), הגישה האם לשם כך בקשה ליישוב סכסוך.

בדיון שנערך בבית הדין ביום ב' בניסן התשע"ט (7.4.2019) הבהירה האם כי אין היא מבקשת בבקשתה את ביטול ההסכם, כולו או חלקו, אלא רצונה רק לוודא ולהבטיח שבעת החתימה האב היה כשיר לחתום על ההסכם. בדיון עלו עניינים נוספים, כגון השאלה אם דירת הצדדים הועברה לפי ההסכם ואם המזונות משולמים, וכן בקשת האם להוסיף להסכם הערה שלפיה אם האב, עקב מצבו, יידרש לאפוטרופסות, יהיה ההסכם בטל (שורות 110–111 לפרוטוקול). 

בעקבות הדיון הוציא בית הדין באותו יום החלטה שבה נתן הוראות בעניין אופן אכיפת הסכם הגירושין, כגון העברת רישום הדירה ותשלום מזונות הקטינים, וכן העיר כי יש צורך בשמירת זכויות האב למקרה שהקטינים לא יהיו במשמורתה של האם בעתיד.

4.ביום כ"ב באדר התש"ף (18.3.2020) הגיש האב בקשה דחופה אל בית הדין שבה הלין על שהאם מפרה, לטענתו, את הסדרי השהות והקשר שלו עם הקטינים וביקש כי בית הדין יאכוף הסכמים אלה. באותו היום הורה בית הדין לאם להגיב לבקשה בתוך עשרה ימים, אך האם לא הגיבה לבקשה.

ביום ב' בתמוז התש"ף (24.6.2020) הגיש האב בקשה שבה הודיע כי מצבו הנפשי התדרדר וכי יהיה מנוע בפרק זמן זה מלחתום על המסמכים הנדרשים לשם העברת הדירה, וכי על כן יש לעכב את ביצוע ההסכם לשלושה חודשים, עד שיחזור לכשירותו הנפשית. בנוסף חזר האב והלין על שהאם ממשיכה להפר, לטענתו, את יישום סעיפי ההסכם בדבר השמירה על הקשר שבין הקטינים לאביהם.

בעקבות כך הוציא בית הדין באותו יום החלטה המבהירה כי בעקבות החלטתו הקודמת מיום ב' בניסן התשע"ט (7.4.2019) אין עוד כל צורך בחתימת האב על מסמכים בעניין הרכוש, ועל כן אין מקום לעכב ביצוע פעולה כלשהי.

5.ביום כ"ו באב התש"ף (16.8.2020) הוגשה אל בית הדין 'בקשה דחופה' בשם האב, על ידי אחיו, למנות לו אפוטרופוס לדין בהליכים הנדונים בבית הדין. בבקשה צוין כי האיש מאושפז זה שלושה שבועות בבית בחולים הפסיכיאטרי 'איתנים'. במסגרת בקשה זו ביקש האב מבית הדין לקבוע את קיום הסדרי השהות שבין הקטינים להוריו, למנות פקידת סעד להגשת תסקיר וכן למנות מתאם הורי בין האב לאם. בית הדין הורה לאם להגיב, במקביל הועברה בקשת האב להתייחסות גורמי הרווחה, ליועץ המשפטי לממשלה ולאפוטרופוס הכללי.

בעקבות כך הוגש תסקיר ועימו עמדת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה. בכותרת התסקיר נכתב כי תסקיר דומה מוגש גם לבית המשפט לענייני משפחה, שם מתנהל דיון לפי סעיף 2(ז)(3) לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א – 1991.

6.ביום ה' באלול התש"ף (25.8.2020) הגיבה האם לבקשה למינוי אפוטרופוס. לטענתה, בית הדין נעדר סמכות לדון בענייני הקטינים והסדרי השהות, והסמכות לדון בעניין זה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה, שכבר נתן החלטות בעניין הקטינים. כן הגיבה האם לגופם של דברים אודות מצבו של האב.

בתגובה לכך, טען האב כי לבית הדין סמכות לדון בעניין הקטינים והסדרי השהות, שכן בית הדין דן בכל שאלה הנובעת מאכיפת הסכם הגירושין שנחתם בפניו, ובית הדין דן בעניינים אלה כבר מאדר א' התעש"ט (פברואר 2019). עוד טען האב כי טענות בעניין הסמכות יש להעלות בהזדמנות הראשונה וכי האם לא העלתה כל טענה בעניין הסמכות עד עתה. מבחינת כיבוד ערכאות טען האב כי יש להבחין בין סמכות בית המשפט, שדן בצו ההגנה הזמני, לבין הסמכות בעניין הסדרי השהות. לטענתו, שעה שהצדדים אינם עומדים בהסכמות הסמכות נתונה לבית הדין שאישר את ההסכם ליישומם. עוד הוסיף האב כי הסדרי השהות כרוכים מעצם טיבם וטבעם בתביעת הגירושין, ולכן הסמכות לדון בעניינם היא של בית הדין הרבני.

7.ביום ה' בתשרי תשפ"א (23.9.2020) נתן בית הדין החלטה שלפיה מתקיימת עילה משפטית בגינה, לשם הזהירות, יש להעדיף שהמשך ניהול התיק יהיה בהרכב אחר. התיק הועבר לראש אבות בתי הדין בירושלים ליתן החלטה בעניין ההרכב. ביום י"ב תשרי תשפ"א (30.9.2020) הורה ראש אבות בתי הדין, הרב מרדכי רלב"ג, כי התיק יועבר להמשך דיון בהרכב אחר בבית הדין.

8.ביום י"ג תשרי תשפ"א (1.10.2020) נתן בית הדין בהרכבו החדש החלטה שלפיה יש לבית הדין סמכות לאכוף את הסכם הגירושין. בית הדין הבהיר כי אומנם בית המשפט לענייני משפחה דן בצו ההגנה אך אין בכך כדי לפגוע בסמכות בית הדין לדון בהסדרי השהות וביישום פסק דינו. בהמשך ההחלטה, כאמור, הורה בית הדין על מינוי אפוטרופוס לדין לאב וביקש מהאם להגיב לבקשת האב שהילדים ייפגשו עם הוריו.

ביום כ"ג בתשרי התשפ"א (11.10.2020) הודיעה האפוטרופוס לדין כי נוכח מצבו של האב וכיוון שהוא כבר מיוצג, נראה כי אין צורך במינוי אפוטרופוס לדין לאב, אך לדעתה יש צורך במינוי אפוטרופוס לדין לקטינים. בהמשך להודעה זו, נתן בית הדין החלטה ביום א' במרחשוון תשפ"א (19.10.2020), בה מונה אפוטרופוס לדין לקטינים חלף האפוטרופוס שמונה לאב. כן הורה בית הדין לצדדים להגיש תמצית טענות בעניין הסדרי השהות ומדוע אינם מתקיימים לפי הסכם הגירושין. בית הדין הורה שאף האפוטרופוס לדין שמונתה לקטינים תגיש עמדתה בעניין זה.