סמירנוב נ' ואקנין ואח'

פסק דין

בפתח הדברים מבקשת אני להתנצל בפני הצדדים על העיכוב במתן פסק הדין אשר נבע מכך שהתיק לא הועלה לעיוני מיד עם קבלת הסיכומים ורק לאחר שב"כ הנתבעים הסב את תשומת לבי לכך, הועלה אלי התיק ולהלן פסק הדין.

הצדדים הסמיכוני לפסוק בתביעה זו בהתאם להוראת סעיף 79א' לחוק בתי המשפט וזאת על בסיס מלוא החומר שהוגש לתיק בית המשפט לרבות תיק המשטרה בו נוהלה החקירה של התאונה נשוא התביעה.

התאונה נשוא תביעה זו ארעה ביום 11.2.05 בכביש המוביל מכיוון כרמיאל לכיוון צפת, בסמוך לצומת הפנייה לכפר ראמה. במהלך התאונה, התנגש רכב מסוג פיאט מס' רישוי 3037927 (להלן: "הפיאט") שהיה נהוג על ידי התובע ומצוי בבעלותו עם שני רכבים: האחד מסוג מרצדס והשני מסוג ביואיק (להלן: "רכבי צד ג'"), אשר נסעו במסלול הנגדי למסלול נסיעת הפיאט.

כתוצאה מהתאונה נגרמו לפיאט נזקים אשר בגינם קבע שמאי מטעם התובע כי הפיאט הינו במצב של אובדן כללי וקבע את ערך הרכב, לאחר ניכוי השרידים לסך של 20,234 ₪. בנוסף, שילם התובע לשמאי את שכרו בסך של 900 ₪. בתביעה זו מבקש התובע לחייב את הנתבע מס' 1 (להלן: "הנתבע") במלוא נזקיו, לרבות תשלום עבור שירותי כיבוי אש והצלה והוצאות עקיפות שונות, בסך כולל של 23,109 ₪.

לגרסת התובע התאונה ארעה כתוצאה מכך שהנתבע, אשר עמד עם רכבו מסוג פאסט פולקסווגן מס' רישוי 7408518 (להלן: "פאסט") בשולי הכביש מצד ימין, נכנס באופן מפתיע למסלול נסיעתו ובשל כך ובהעדר אפשרות לעצור את הפיאט, נאלץ לסטות ממסלול נסיעתו אל תוך המסלול הנגדי וכתוצאה מכך פגע ברכבי צד ג'.

לעומת זאת טוען הנתבע כי התאונה ארעה בגין נסיונו של התובע לעקוף את הפאסט. אמנם מאשר הנתבע כי עצר בשולי הדרך קודם לארוע התאונה, אולם לגרסתו הוא החל בנסיעה איטית בצד הדרך ורק לאחר שוידא כי הדרך פנויה, נכנס אל מסלול הנסיעה והתקדם בנסיעה איטית מרחק מה קודם לארוע התאונה.

המשטרה אשר חקרה את התאונה, גבתה עדויות מכל הנהגים המעורבים (לרבות נהגי צד ג') וכן מנשותיהן של הצדדים בהליך זה, שנסעו יחד עם בעליהם ברכבים. בעקבות חקירת המשטרה, הוגש כתב אישום כנגד הנתבע, אולם לאחר שהנתבע כפר באישומים כנגדו, החליט התובע המשטרתי לבטל את כתב האישום.

טענת התובע במהלך הדיון בפני וכן בסיכומיו כי הנתבע הודה בשלב ראשון באישום נגדו ולאחר מכן חזר בו מהודאה זו, אינה זוכה לתימוכין במסמכים שהוצגו בפני והתובע גם לא פרט על סמך מה טען זאת. גרסת הנתבע לאורך כל הדרך היתה עקבית, ולפיה התאונה ארעה ללא כל קשר לנסיעתו בכביש אלא אך ורק מניסיון התובע לעקוף את הפאסט, דבר שגרם לתאונה.

הנתבעים מצידם הגישו לתיק בית המשפט חוות דעת מטעם מר דורון פת שהינו בוחן תנועה וחוקר תאונות בניסיונו. על פי בדיקת המומחה והחישובים שערך על בסיס הנתונים העולים מתיק המשטרה ותוך ניתוח גרסאות כל הנהגים, קבע המומחה כי על פי מהירויות הרכבים של הצדדים בהליך זה (בהתאם לגירסאותיהם), ולאור המרחקים בין הרכבים והמרחק בין מיקום הפאסט ומיקום פגיעת התובע ברכבי צד ג', ככל שהתובע היה בולם את רכבו ברגע שהבחין בפאסט, יכול היה לעצור את רכבו ולהימנע מסטיה למסלול הנגדי. המומחה גורס כי דבר זה היה אפשרי גם באם מתקבלת גרסת התובע, כי הנתבע סטה באופן מפתיע מהשוליים אל תוך מסלול נסיעתו (גרסה המוכחשת על ידי הנתבע).

לאחר עיון במלוא טיעוני הצדדים ובתיק המשטרה במלואו, לרבות הודעות נהגי רכבי צד ג', וכן בחוות הדעת שהגישו הצדדים, אני מקבלת את טענת התובע כי היה באופן נהיגת הנתבע בפאסט, משום נהיגה בלתי זהירה שהביאה לקרות התאונה נשוא התביעה, שכן הנתבע הוא שביקש להשתלב בחזרה לכביש בו נסע התובע. אולם, על אף זאת אני סבורה כי יש מקום לייחס רשלנות תורמת משמעותית לתובע שכן, שוכנעתי כי באם הלה היה נוסע במהירות נמוכה יותר התואמת את תנאי הכביש ואת העובדה כי הבחין, גם על פי גרסתו, ברכב הנתבע בשולי הכביש, יתכן ויכול היה למנוע את התאונה או לכל הפחות להפחית מחומרת תוצאותיה ונזקיה לרכבו.

אשר על כן אני מחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע את הסך של 17,500 ₪ כאשר סכום זה כולל כבר את שערוך הסכום עד היום.

כמו כן ישאו הנתבעים בהוצאות התובע בסך של 400 ₪ ובשכר טרחת עו"ד בסך של 1,750 ש"ח בצירוף מע"מ.

בהתחשב בהסדר הדיוני, פטור התובע מתשלום המחצית השניה של האגרה.

ניתן היום, י"ח אדר תש"ע, 04 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: