סמין ואח' נ' בן עמוס ואח'

פסק דין

ב- 21/1/09 היה התובע בדרכו לשער בית הספר בו למד, ולקראתו הגיעו לדבריו מספר צעירים, ובראשם הנתבע ליאור.

בזמנו היו התובע והנתבע קטינים, אך היום הם שניהם מעל גיל 18 שנים.

בכתב התביעה נאמר כי אחד מהצעירים מוכר לתובע מבית הספר.

התובע מעיד כי הנתבע ניגש אליו וללא כל סיבה הנראית לעין נתן לו מכה חזקה בראש, תוך שהוא מאשים אותו בכך שיצא עם נערה כלשהי, הוא ממשיך להכות בו באמצעות אגרופיו בפנים.

התובע נפל ארצה דם זב מפניו, והנתבע המשיך להכות בו בעודו שרוע על האדמה, כשהוא בועט בו בפניו ובשאר חלקי גופו, עד שהשלים את מלאכתו ועזב את המקום יחד עם חבריו.

בבית המשפט העיד התובע כי גם שני חבריו של הנתבע השתתפו במעשי האלימות כלפיו.

אביו של התובע אמר בעדותו בבית המשפט כי אילו היה הנתבע עומד לבדו מול בנו התובע היו פני הדברים נראים אחרת.

התובע פנה לטיפול רפואי ולאחר מכן הגיש תלונה במשטרה, שם צולמה הפגיעה בפניו, הנראית בעיקר בנפיחות בשפה העליונה.

בכתב התביעה נאמר כי הוא נחבל גם בשיניו בראשו בבטנו ובגבו, ומאז הוא סובל מכאבים עזים בגב ובחזה בעת נשימה, אך בעדותו בבית משפט לא העיד בעניין חבלות אלה ובעניין סבל כתוצאה מהאירוע למעט הנפיחות בפיו, שמנעה ממנו יכולת לאכול אוכל מוצק במשך כשבועיים.

הנתבע מעיד כי הגיע לפגוש את התובע מתוך אכפתיות לגורלה של אחותו הקטנה בת כ- 14 שנים בזמנו, שהתרועעה עם התובע וחבריו, שהיו בוגרים ממנה בכמה שנים.

לטענתו פנה אל התובע על מנת לשוחח איתו, ובתוך כך הניח את ידו על כתפו של התובע, האחרון הסיר אותה, והנתבע שם את ידו שנית על הכתף ואז דחף אותו התובע בחזהו.

בכך נטען בכתב ההגנה קינטר התובע את הנתבע שבאופן ספונטני נקלע לתגרת ידיים, שעל פי כתב ההגנה התרחשה עקב התגרותו של התובע ובאשמתו.

הנתבע מאשר כי הכה בפניו של התובע ואף בעט בו ברגלו ובמשטרה תירץ את מעשיו בעצבים.

הנתבע הודה במשטרה כי עשה טעות והביע צער על כך והתיק נסגר מתוך התחשבות בכך שהנתבע היה קטין לפני גיוס לצבא.

בערב יום האירוע הגיעו התובע והוריו לביתו של הנתבע, שם השמיעו כלפי הנתבע דברים קשים על היותו עבריין, ולדברי הנתבע ואביו השמיעה אמו של התובע איומים: "כי אנשים שהיא מכירה יבואו ויחתכו את הנתבע".

האם מכחישה כי איימה, אך מאשרת כי הייתה נסערת מאד והתפרצה באופן קולני על הנתבע, זאת בשל מצבו של בנה עקב התקיפה.

בכתב התביעה נמנים הנזקים שנגרמו לתובע ולהוריו כדלקמן: נסיעות וטיפולים רפואיים 1000 ₪ , טיפול וסיוע של ההורים 15,000 ₪ היוועצות עם עו"ד 1500 ₪ כאב וסבל 25,000 ₪ ופיצוי עונשי בסך 10,000 ₪, סה"כ 30,000 ₪.

אין ספק כי התובע ראוי לפיצוי, ואין מי שטוען כנגד חומרת מעשהו של הנתבע אף שבכתב ההגנה כאמור יש ניסיון נואל להטיל אשמה בתובע כמי שהתגרה בנתבע.

לאחר שבועיים החלים התובע לחלוטין ולא נזקק גם במהלך התקופה הזו לשום טיפול רפואי, ולא הוכח שום תשלום בגין טיפול כזה.