סמילגביצ'וטה איבשין נ' איבשין ואח'

פסק דין

לפניי תובענה בדרך של המרצת פתיחה למתן סעד הצהרתי (להלן – הבקשה), שבמסגרתה מתבקש בית המשפט להצהיר כי כל המיטלטלין המצויים בדירה בה מתגוררת המבקשת יחד עם בעלה, משיב 1, ובנם המשותף (להלן – הדירה), הינם בבעלותה הבלעדית של המבקשת (להלן – בני הזוג). הבקשה כוללת גם עתירה למתן הצהרה דומה ביחס לרכב מסוג סיטרואן C5 (להלן – הרכב) אשר היה רשום על שם משיב 1 ועוקל בפועל ביום 8.12.10.

בבקשה נטען כי בני הזוג, אשר התחתנו בשנת 2000, ערכו ביניהם הסכם ממון (להלן – הסכם הממון), אשר קיבל את אישור בית המשפט לענייני משפחה ביום 15.7.09 (להלן – אישור בית המשפט), דהיינו: עובר לעיקול הרכב.

בפתיח להסכם הממון נאמר כי חיי הנישואין של בני הזוג עלו על שרטון, אך הם מעוניינים לשפר ולהסדיר היחסים ביניהם. עם זאת, ההסכם מתייחס בהמשך הדברים לאפשרות כי מי מבני הזוג יחליט להתגרש.

הסכם הממון קובע את הזכויות הרכושיות של בני הזוג. בסעיף 4 להסכם נקבע, כי כל המיטלטלין המצויים בדירה, למעט בגדיו האישיים ותמונותיו של משיב 1, שייכים למבקשת, וכך גם המכונית המשפחתית מסוג מיצובישי אאוטלנדר או כל מכונית אחרת שתבוא במקומה.

על רקע זה עתרה המבקשת לסעדים הנ"ל. לטענת המבקשת, עסקיו של משיב 1 קרסו והוא נותר חייב כספים רבים למספר נושים, אך לה אין כל חלק ונחלה בעסקיו של משיב 1; ואילו המיטלטלין והרכב שייכים לה בלבד בהתאם להסכם הממון.

ייאמר מייד, כי מדובר בבקשה שבסיסה הראייתי בלתי מספק. אין מחלוקת כי המבקשת ומשיב 1 לא התגרשו והם ממשיכים לנהל משק בית משותף, כך שהבקשה נסמכת אך ורק על אישור בית המשפט.

ואולם, באישור זה צוין במפורש ש"הובהר לצדדים כי ההסכם אינו מחייב צדדים שלישיים". לפיכך, בפרט כאשר בני הזוג לא התגרשו ולא נפרדו, אין מקום כל מקום לקבוע כי האמור בהסכם הממון מחייב צדדים שלישיים.

בנסיבות אלה המבקשת לא הוכיחה, כלל ועיקר, כי המיטלטלין או הרכב הם בבעלותה הבלעדית. בהקשר זה יוער, כי לבקשה אף לא צורפה רשימת מיטלטלין כנדרש, הגם שבמהלך סיכומיו תיאר ב"כ המבקשת את המיטלטלין – המעטים יחסית – שאליהם הבקשה מכוונת.

אכן, על פני הדברים מדובר הרכוש נשוא התובענה הוא רכוש משותף – דהיינו: רכוש השייך בחלקים שווים לשני בני הזוג – אך אין כל מקום לקבוע כי הוא שייך בלעדית למבקשת. בנסיבות אלה יש אמנם לקבל את העתירה החלופית של ב"כ המבקשת לפיה מדובר ברכוש משותף, אך לא את עתירתו העיקרית.

אשר על כן אני מקבל את הבקשה באופן חלקי ומורה על מתן פסק דין הצהרתי שלפיו המיטלטלין המצויים בדירה – ואשר פורטו בסיכומי ב"כ המבקשת – והרכב הינם בבעלות משותפת של המבקשת ושל משיב 1.

בשולי הדברים יש לציין כי גם אין מקום לקבל את עתירתו הנוספת של ב"כ המבקשת, שהועלתה בסיכומיו, למתן פסק דין כמבוקש ביחס למשיבים שלא התייצבו. משהתנהל דיון בבית המשפט, השאלה הטעונה הכרעה היא השאלה אם הוכיחה המבקשת את טענתה בדבר בעלות בלעדית ברכוש נשוא הבקשה. לכן, משקבע בית המשפט כי המבקשת כשלה בעניין זה אין מקום להצהיר על בעלותה הבלעדית (כביכול) כלפי המשיבים שלא התייצבו לדיון.

בנסיבות העניין, כאשר הבקשה נדחתה בעיקרה והתקבלה במקצתה, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ט' שבט תשע"ב, 02 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: