סמילא נ' סמילא ואח'

פסק די משלים

1. ב"כ המשיב 9 התנגדה לבקשה למתן פסק דין ההצהרתי, מהטעם שהמבקשת לא הוכיחה כי מיטלטלי משק הבית המשותף לה ולבעלה, החייב, שייכים רק לה.

המבקשת לא צירפה לתובענה את ההחלטה של ביה"ד הרבני, אשר לטענתה נקבע בה כי המיטלטלין שייכים רק לה, ואף לא ציינה את המועד שבו ניתנה ההחלטה הנטענת.

אציין כי בדיון בתובענה, ביום 9.9.13, מסרה המבקשת כי החלטה זו "נמצאת אצל עוה"ד", כלשונה, אך כאמור - היא לא צורפה לתובענה, ולא צויין אפילו המועד שבו ניתנה, כנטען.

2.טעמי ההתנגדות של המשיב 9 לבקשה שבתובענה זהים במהותם לטעמי ההתנגדות, שהועלו על ידי ב"כ המשיב 7 בדיון במעמד המבקשת וב"כ המשיב 7, ביום 9.9.13.

למבקשת לא היתה תשובה לטענות הללו, ועל כן נדחתה התובענה כלפי המשיב 7.

3.לנוכח טעמי ההתנגדות הזהים, שפורטו בתגובתה של ב"כ המשיב 9, אני דוחה את התובענה גם כנגד המשיב 9, מאותם טעמים; היינו: החייב והמבקשת הם בני זוג נשואים, שמקיימים משק בית משותף. המבקשת לא הראתה כי המיטלטלין מושא התובענה שייכים רק לה, ואינם שייכים במשותף לה ולחייב. למבקשת לא היתה כל תשובה עניינית לטענה זו.

4.על כן אני מקבלת את התנגדותו של המשיב 9 לבקשה לפסק הדין ההצהרתי ודוחה את התובענה כנגדו.

5.ב"כ המשיב 9 הותירה, באדיבותה, את עניין פסיקת ההוצאות לשיקול דעת ביהמ"ש.

מתוך התחשבות במצבה של המבקשת, כפי שתואר בתובענה ואף בדבריה בביהמ"ש בדיון ביום 9.9.13, לא אחייב אותה בהוצאות כלפי המשיב 9.

6.המזכירות תשלח את פסק הדין למבקשת ולב"כ המשיב 9.

7.בכך תם הטיפול בתיק זה, ואני מורה לסגרו.

ניתן היום, כ"ה תשרי תשע"ד, 29 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: