סמיון נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.עניינה של התביעה שבפנינו הוא החלטת הנתבע מיום 26/5/11, שלא להכיר בטנטון עליו מתלונן התובע כ"פגיעה בעבודה" בהתאם לסעיף 84 א (ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק").

2.התובע יליד 18/11/1955.

3.התובע עבד בסביבת עבודה של רעש מזיק.

4.הירידה בשמיעת התובע הוכרה על ידי הנתבע כפגיעה בעבודה, כעולה מהחלטת פקיד התביעות מיום 26/5/2011.

המחלוקת שבפנינו נוגעת לתלונות התובע לגבי הטנטון, אשר לא הוכרו כפגיעה בעבודה.

5.התובע טוען כי יש להכיר גם בטנטון ממנו הוא סובל כפגיעה בעבודה.

לטענת התובע הוא עומד בכל התנאים המופיעים בחוק להכרה בטנטון כפגיעה בעבודה, לרבות המבחן העיקרי שנקבע בפסיקה לפיו הכרה בטנטון כפגיעה בעבודה מחייבת "פניות חוזרות ונשנות" אשר תועדו ברשומה רפואית שכן יש בידיו תיעוד רפואי הנוגע לטנטון שנרשם טרם הגשת התביעה.

עוד טען התובע כי פנה 7 פעמים לקבלת טיפול כאשר עיקר הפניות היו לרופא א.א.ג ולרופא תעסוקתי, ואין ספק כי נתונים אלה מקיימים את התנאי השני הקבוע בסעיף 84(א)(ב)(3). עוד טוען התובע, כי לעניין התקיימות התנאי השלישי, הרי שכל הפניות תועדו ברשומה רפואית, אשר צורפו לסיכומיו.

התובע הפנה אותנו לתיעוד הרפואי המתאר את התלונות הנוגעות לטנטון העולות לכדי תלונות תפקודיות חוזרות ונשנות, כדלקמן:

(א)ביום 8/8/2010 – התובע ביצע בדיקה תקופתית ובה התלונן כי הוא סובל מירידה בשמיעה ומטנטון קבוע. התובע עבר בדיקת שמיעה ובה אובחנו תוצאות המתאימות לפגיעה בשמיעה עקב חשיפה לרעש.

(ב)ביום 22/8/2010 – התובע הופנה לרופא תעסוקתי ושם התלונן פעם נוספת על הטנטון, הרופא התעסוקתי הנפיק תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה ונקבע כי התובע סובל מטנטון.

(ג)ביום 24/10/2010 – פנה התובע פעם נוספת לרופא והתלונן כי הוא סובל מירידה בשמיעה וטנטון.

(ד)ביום 26/10/2010 – נבדק התובע על ידי הרופא א.א.ג, התלונן על טנטון שמפריע לו בלילה.

(ה)ביום 11/11/2010 – התובע הופנה לבצע בדיקת שמיעה נוספת שם אובחן כסובל מטנטון.

(ו)ביום 23/11/2010 – התובע נבדק פעם נוספת על ידי רופא א.א.ג והתלונן על טנטון.

(ז)ביום 30/11/2010 – התובע התלונן פעם נוספת על טנטון וחזר פעם נוספת על תלונותיו על כאבי ראש וחוסר שינה עקב הטנטון.

(ח)ביום 16/1/2011 – לאחר הגשת התביעה למל"ל, הופנה התובע לבדיקה במכון "קולות" ושם התלונן על טנטון.

6.לטענת הנתבע, התובע אינו עומד בתנאי החוק, שכן פניותיו של התובע בקשר לטנטון לא היו פניות אותנטיות המשקפות פגיעה בתפקוד, שכן שתי הפניות הראשונות מהרישומים נעשה במסגרת בדיקת פיקוח תקופתית ולא בעת פניה של התובע לקבלת טיפול רפואי מהרופא המטפל. חמשת הרישומים הנוספים מחודש 10/2010 ומחודש 11/2010 נערכו כולן לאחר הפניית התובע להגשת תביעה למל"ל, בסמוך להגשת התביעה ובתוך פרק זמן של פחות מ-3 חודשים לפני הגשת התביעה.

לטענת הנתבע, הפניות החוזרות והנשנות האמורות בסעיף 84(א)(ב)(3), צריכות להיות משך פרק זמן משמעותי, שאינו מתמצא בחודשים ספורים לפני הגשת תביעה למוסד והופעת התלונות לאחר היוועצות בעורך דין במסגרת הכנת תביעה או סמוך להגשתה, מהווה ראיה המצביעה על העדר טנטון הפוגע בתפקוד התובע. עוד הוסיף הנתבע, כי הפניות מיום 23/11/2010 ומיום 30/11/2010 הינן פניות "סתמיות" וכל שצויין בהם הינו "טנטון". הפנייה מיום 22/8/2010 הייתה לצורך הוצאת תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה, ואין להביאה בחישוב מניין הפניות החוזרות ונשנות. באשר לבדיקה מיום 16/1/2011, טען הנתבע, כי אין להביאה במניין הפניות, הן מן הטעם שבדיקה זו מאוחרת למועד הגשת התביעה למוסד והן משאין זו פניה שנעשתה ביוזמת התובע. כל הרישומים (למעט פניה אחת בה ישנו רישום בודד על הפרעה בלילה), אינם מעידים על פגיעה בתפקוד, אלא מדובר ברישומים "כלליים" אודות טנטון.