סמולוביץ נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.תביעת התובע להכרה באירוע מוחי אשר נגרם לו, לטענתו, בעקבות התרגזות בעבודה בתאריך 29.10.09, ואשר אובחן בעת אשפוזו ב- 30.10.09, כ"תאונת עבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, נדחתה על ידי הנתבע.

במכתב הדחיה נומקה הדחיה בכך שעבודתו של התובע לא גרמה ולא תרמה להתהוות המחלה, ואין קשר סיבתי בין עבודת התובע לבין מחלתו.

2.כנגד החלטה זו של הנתבע הוגשה התביעה בתיק שלפנינו.

בכתב התביעה טוען התובע, כי עבד כקצב בחברת "נטו מלינגה סחר בע"מ", וכי בתאריך 29.10.09, היה יום עבודה לחוץ ועמוס במיוחד, יום בו נקלע לוויכוח קשה עם לקוח שכמעט הגיע לכדי אלימות פיזית.

התובע אף טען בכתב התביעה, כי הלקוח הורחק אל מחוץ לחנות (סעיף 4 סיפא לכתב התביעה).

לטענת התובע, מספר שעות לאחר האירוע בעבודה, הוא סבל מאירוע מוחי ויש להכיר באירוע המוחי כ"תאונת עבודה".

3.הנתבע בכתב הגנתו חזר על האמור במכתב הדחיה.

הנתבע טען, כי בתאריך 29.10.09, לא אירע לתובע אירוע חריג בעבודתו.

כן טען הנתבע כי התובע לא הגיש תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעובדה, כי במכתב השחרור מביה"ח, אין אזכור לאירוע כלשהו בעבודה מ-29.10.09, אולם אוזכרה אפיזודה דומה ממנה סבל התובע חודש קודם לכן.

הנתבע חזר על טענותיו, בדבר העדר קשר סיבתי בין עבודת התובע לבין האירוע המוחי הנטען.

ואלה העובדות הצריכות לעניינו:

4.התובע יליד 1949, קצב במקצועו, עלה לארץ מארגנטינה בשנת 1997.

5.התובע הגיש למוסד לביטוח לאומי בתאריך 13.1.10, תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה.

יש לציין, כי התובע היה מיוצג בעת הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי (עיין נ/1).

בטופס התביעה נכתב כי בתאריך 29.10.09, אשר היה יום ה' בשבוע, בסמוך לשעה 13:00, היה לתובע עימות עם לקוח, כאשר באותו יום, היה יום מבצעים בסופרמרקט בו עבד התובע כקצב.

בטופס התביעה צויין, כי בשל המבצעים היה בלגאן והיה תור גדול והיה לקוח שהתלונן כלפי התובע שהוא לא עובד כראוי ושיקרא למנהל.

התובע תאר בטופס התביעה, כי התעצבן, תפס את הלקוח בצוואר, ורצה להרביץ לו והיה ריב גדול.

התובע אף ציין בטופס התביעה, כי מריו - המנהל גרש את הלקוח מהסופר מרקט.

במקום בטופס המיועד למילוי שמם של עדים לאירוע, ציין התובע, כי נכח מר חורחה ליפסיק וכן מריו המנהל וכי "כולם ראו".