סמואל נ' אוריאלי ואח'

החלטה

1.בפני בקשה מטעם הנתבעים (להלן: "המבקשים"),להורות לתובעת (להלן: "המשיבה") לשלם אגרת בית משפט במלואה, כתנאי להמשך הליכים בתובענה דנן וזאת מהטעם כי חל שינוי במצבה הכלכלי של המשיבה.

2.תמצית טענות המבקשים:

א)המשיבה הגישה יחד עם התובענה דנן ביום 18.1.04 בקשה לפטור מאגרת ביהמ"ש; הבקשה לפטור הוגשה ללא שהובאה לידיעת המבקשים, חרף הלכות פסוקות כי יש להעניק למבקשים אפשרות תגובה.

ב)המשיבה מגישה באופן שיטתי עשרות תביעות, עליהם חותמת המשיבה עצמה, ללא ייצוג משפטי, בצירוף בקשה לפטור מאגרה וזאת בנתונים כוזבים, ורק בהתקבל הפטור מצטרף לתובענה עו"ד שגם ערך את התביעה.

ג)המשיבה מרבה בהגשת בקשות לפטור מאגרה בעשרות תביעות בקשות ערעורים, פטור מהפקדות וכיוצ"ב כדרך שבשגרה. כגון:

ברע"א 9311/04 אלי רונן ואח' נ' אלישבע סמואל , ניתנה החלטה לפיה המבקשים 1-4 ישלמו למשיבה סך כולל של 200,000 דולר. לטענת המבקשים פס"ד הועלם במכוון מביהמ"ש, ולא דווח כמתחייב עפ"י דין לא בבקשה לפטור מאגרה, ולא לאחריה.

המשיבה הורתה לבא כוחו של אלי רונן להפקיד את הסכומים שנקבעו בפס"ד בבית המשפט המחוזי, לחשבון הבנק של בתה תוך ציון שההפקדה לטובת ביתה תהווה תשלום פס"ד למשיבה.

המשיבה נקטה בהליכים בחוסר תום לב שמטרתם הברחת כספים שנתקבלו בהתאם לפס"ד במסמכים שנערכו למראית עין.

ד)בת.א. 65884/03 אלישבע סמואל נ' ניר אברהם ואח', התובענה נדחתה; אך עיון בפס"ד מעלה כי המשיבה קיבלה תמורה בסך של 367,000 דולר.

זאת ועוד; אחותה המנוחה של המשיבה שהייתה ערירית הורישה את רכושה לילדיה של המשיבה; שמינית משתי דירות בבאר- שבע, זכויות בנכס מקרקעין בכפר סבא ובשטח של 9989 מ"ר, רכב וכספים במזומן.

ה)בפועל הועלם מביהמ"ש כי בזמנים הרלוונטיים קיבלה המשיבה לפחות כ- 500,000 דולר וסכום עתק זה מועלם במכוון ושלא כדין מביהמ"ש. בנוסף, בזמנים אלה, המשיבה התגוררה בדירת פנטהאוז שכורה ברמת- גן; ורק לאחרונה עברה לדירה אחרת אף היא ברמת גן.

המבקשים טוענים, כי המשיבה ניהלה במשך 17 שנה הליך מקביל והפוך בביהמ"ש המחוזי בת.א. 1371/89 במטרה לזכות באותם סכומים- פיצויים מוסכמים בגין דירת המבקשים, פעמיים מבלי ליידע את ביהמ"ש. ואם לא די בכך העלתה טענות סותרות בשני ההליכים, בהתנהגות היוצרת השתק שיפוטי.

לטענת המבקשים, עסקינן במניפולציה בהליכים משפטיים וניצול לרעה של הערכאות השיפוטיות שלא כדין וחוסר תום לב מובהק; ולא בכדי ביהמ"ש קבע כי על המשיבה להפקיד 45,000 בקופת ביהמ"ש בנוסף ל- 5,000 ₪ שהופקדו בערעור להוצאות המבקשים על פי קביעת ביהמ"ש.

תביעת ההשבה דנן מקורה בפס"ד בערעור שבוטל- פס"ד בו זכו המבקשים ואשר בוטל רק בגלל פגם פרוצדוראלי- מיצוי הסעד- ויצר בפועל סיטואציה דיונית נדירה המונעת מהמבקשים לתבוע, אך אינה פוגעת בזכותם המהותית לפיצויים מוסכמים וזו שמורה להם.

3.תמצית טענות המשיבה :

א)בקשה זו הוגשה בהעדר עילה ומתוך חוסר תום לב מובהק, ועל כן , יש לדחותה על הסף.

ב)המשיבה טוענת, כי למעט האמור בהוראות תקנה 14 (א) ו- תקנה 14 (י) לתקנות בית המשפט (אגרות), התשס"ז- 2007; אין שום הוראה אחרת המסמיכה את בית המשפט לחזור ולדון בשאלת האגרה, לאחר שניתנה החלטה בבקשת הפטור עם הגשת התובענה, ומכאן, שהבקשה לחיוב המשיבה באגרה נעדרת עילה.

ג)במסגרת ע"א 2906/07 , שנסב על החלטת ביהמ"ש השלום לסילוקה של תביעת המשיבה נגד המבקשים בתיק זה מחמת השתק שיפוטי, הגיעו הצדדים ביום 5.5.10 לידי הסכמה.