סמארה ואח' נ' מדינת ישראל

חלק ראשון – על פסק הדין וכן תמצית והפניה לסעיפיו

1. פתח דבר
   • על פסק הדין
     • עניינו של פסק דין זה הוא תביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו בעקבות פעולת עיקול רכב במסגרת מאמצי גביית חוב של הנתבע 2 לשלטונות מע"מ.

• התובע 1 והתובע 2 הם בן ואב, בהתאמה. לתובע 2 חובות מע"מ אשר הביאו להליכי גביה כנגדו. במסגרת הליכי הגביה בוצעה, לדברי הנתבעת, אזהרה בהדבקה אודות עיקול. לטענת הנתבעת האזהרה בוצעה ביום 9/1/2007 . לאחר האזהרה המתינה הנתבעת כמעט ארבעה עשר חודשים עד אשר ביצעה עיקול. על סמך האזהרה מיום 9/1/2007 תפסה ועיקלה הנתבעת ביום 27/2/2008 את רכבו של התובע 1, אשר כלל אינו חייב דבר למע"מ.

• לאחר הליכי העיקול ולאחר דין ודברים עם הנתבעת פנה התובע 2 בעתירה לבג"צ ובהתאם לפסק דין שניתן בהסכמה ביום 27/1/2011 שוחרר הרכב המעוקל.

• התובעים עותרים לפיצוי בסך כולל של 125,973 ש"ח. הסכום הנתבע מורכב משלושה רכיבים: הרכיב האחד - פיצוי בגין נזק ממוני לרכב המעוקל בסך של 35,973 ש"ח; הרכיב השני – פיצוי לא ממוני בסך של 70,000 ש"ח לתובע 1, הבן; הרכיב השלישי – פיצוי לא ממוני בסך של 20,000 ₪ לתובע 2, האב אשר בגין חובות מע"מ המיוחסים לו בוצע העיקול.

בסיכומיהם הוסיפו התובעים ראש נזק נוסף בסך של 15,000 ש"ח בגין הוצאות העתירה לבג"צ. ראש נזק זה לא נתבע מלכתחילה ואין להתייחס אליו.

• תמצית פסק הדין והפניה לסעיפיו
  • העובדות הרלוונטיות לפסק הדין וכן טענות הצדדים יובאו בסעיף 2 לפסק הדין.

• הנתבעת תפסה ועיקלה את רכבו של התובע 1, הבן וזאת במסגרת הליכי גביה כנגד אביו. הגם שלתובע 1 אין חובות למע"מ עדיין אין מקום לפצותו בשל העובדה שדווקא רכבו נתפס ועוקל, על כך בסעיף 3 לפסק הדין.