סמארה נ' בית חולים איטלקי

פסק דין

1.התובע, מר סמארה פאדי (להלן: "התובע") הגיש לביצוע שיק מס' 5123032, ז.פ 19/5/2007, על-סך 17,775 ₪ (להלן : "השיק"), אשר נמשך על ידי בית החולים האיטלקי (להלן : "הנתבע"). השיק הוגש לביצוע על ידי התובע, לאחר שלא נפרע מחמת הוראת ביטול שנתן הנתבע, תיק הוצל"פ 02-20249072.

שמו של התובע כנפרע נכתב על ידי מר חורי – אחיו, אשר קיבל את השיק לידיו.

2.בקשת ההתנגדות התקבלה על-ידי כב' הרשמת ספרא ברנע ביום 8/8/2007, וניהול התיק הועבר לסדר דין מהיר.

טענות הנתבע :

א.הנזירה, האחות מאנוילה, מנהלת הנתבע (להלן : "המנהלת"), מתוך רצון לעזור למר יוסף חורי -אחיו של התובע (להלן : "מר חורי"), אשר ביקש להמיר 4,500$ דולרים בשקלים, מסרה לו בתמורה את השיק. בדיעבד התברר, כי הדולרים מזויפים, ועל-כן ניתנה הוראת ביטול לשיק.

ב-20.5.2005, התברר באמצעות חלפן מורשה, מר שפייק נסייר, כי אכן הדולרים מזוייפים. מר חורי לקח 500 דולר לבדיקה, כי טען שהדבר לא יתכן.

ב.בפגישה אשר התקיימה ב- 28/5/2007, בנוכחות המזכירה, המנהלת ומר חורי, התבקש הלה על ידי המנהלת להשיב את השיק, ותשובתו הייתה שהוא מעוניין לחשוב על כך, אלא שהלך ולא שב, וכמובן לא החזיר את השיק.

ג.מר חורי לא הסתפק בהוצאת השיק במרמה, אלא תוך הטעיה העביר השיק לאחיו החורג, הלא הוא התובע.

הבקשה נתמכה בתצהיר הגב' פרידה חאזן, מזכירת המנהלת האדמיניסטרטיבית של הנתבע.

גרסת התובע – ראיות – סיכומים

3.מטעם התביעה העידו מר חורי, תצהירו סומן ת/1 והתובע, תצהירו סומן ת/2.

4.עיקרי גרסת התביעה:

מר חורי העיד, כי בינו לבין המנהלת התנהלה במשך שנים מערכת של מכירת דולרים תמורת שיקים. מר חורי העיד, כי אינו חלפן כספים, אלא רק מכר דולרים למנהלת (ישיבה מיום 28/1/2009, עמ' 3), כל פעם שהיה ברשותו מטבע זה. מר חורי הכחיש את טענת הנתבע, כי הוא זה אשר ביקש מהמנהלת להמיר שקלים בדולרים בעיסקה זו.

מר חורי סתר עצמו בעדויות לעניין מקור השיקים – חלפנים אחדים לעומת חלפן אחד מר ראובן, אשר אף לא שילם לו תמורת הדולרים (שם, עמ' 4 שורה 15, עמ' 19 ו- עמ' 9 שורות 26-27).

מר חורי העיד, כי כשלקח את ה- 4,500$ ממר ראובן, לא רשם את מספרם הסידורי של השטרות, הואיל ולחלפנים יש חתימה מיוחדת שלהם שמוטבעת על השטרות שמקבלים (שם, עמ' 10), וכי היה לו כסף לקניית ומכירת דולרים, הואיל והכיר את החלפנים שנמצאו ליד חנות הממתקים, שהייתה לו במשך 35 שנה, ואלו נתנו לו כל סכום שהיה מעוניין לקבל. הכסף הועבר למנהלת. מר חורי הרוויח מעיסקה זו עמלה (שם, עמ' 5).

ב- 18/5/2007, בשעות הערב, הגיע לבית החולים במטרה למכור למנהלת 4,500$, והמנהלת כהרגלה שילמה את שדרש ממנה בשיק.

השיק ניתן לתובע בתמורה להלוואה שנתן התובע למר חורי, לאחר שמכר את רכבו מסוג מגאן.

מכירת הרכב הייתה לטענת התובע ב- 1/5/2007, כאשר יום למחרת קיבל את יתרת הכסף בגין המכירה. לטענת התובע, באותו יום עקב פניית מר חורי. אחיו החורג, אליו למתן הלוואה בסך 20,000 ₪, נתן לו סכום זה. מר חורי לא נתן לו הסבר לשם מה נזקק להלוואה.

הן התובע והן אחיו הצהירו, כי ב- 18/5/2007 נמסר לתובע השיק, לאחר שמר חורי מלא את שם התובע כנפרע (ראה ת/2, סעיף 4 ו- ת/1 סעיפים 5-6). בחקירת מר חורי התברר, כי השיק נמסר לתובע רק ביום למחרת (ישיבה מיום 28/1/2009, עמ' 7), דהיינו ב- 19/5/2007. השיק נמסר לתובע על אף שמר חורי כבר שמע, כי יתכן ויש דולרים מזויפים (שם, עמ' 8, שורות 25-32, עמ' 9, שורות 1-3).