סמארה ואח' נ' תחנת טייבה (מרחב שרון)

החלטה

1.בפניי בקשה לביטול צו מנהלי לסגירת העסק "ברזל המוביל אלומיניום" הממוקם בעיר טירה, שהנו מתחם לאיסוף גרוטאות לרבות מכירת ברזל וקנייתו (להלן:"העסק"). הבקשה הוגשה בתאריך 9/3/14, מטעמו של מר סאהר סמארה, בעל העסק.

העובדות הצריכות לעניין

2.צו הסגירה שבנדון הוצא ביום 23/2/14 ע"י מפקד תחנת משטרת טייבה וזאת לפי סעיף 78 לפקודת המשטרה ( נוסח חדש ) ובהתאם לסעיף 8 לחוק הבטיחות במקומות ציבוריים, תשכ"ג-1962. בהתאם לצו, ייסגר העסק לאלתר ויופסק העיסוק בו לתקופה של 30 ימים.

3.ממסמך השימוע עולה כי הסיבות ששמשו כבסיס להחלטת הסגירה של בית העסק הן כדלקמן: היעדר אישור כיבוי אש, היעדר רישיון עסק, היעדר אישור חשמלאי בודק וקיום חיבורי חשמל מאולתרים, לרבות כבל חשמל המחובר באופן פיראטי, היעדר רישומים של קניית תשתיות, היעדר אישור של משרד הכלכלה לתקינות המשקל, היעדר אישור ציוד מכני, העסקת והלנת שב"ח וחשד לסחר ברכוש גנוב.

4.צו הסגירה הוצא מבלי שקוים למבקש שימוע, אולם זאת לאחר שהמבקש הוזמן כדין לשימוע והוחתם ביום 20/2/14 על מסמך, לפיו בכוונת המשטרה לסגור את העסק מכוח סמכותה לפי סעיף 78 לפקודת המשטרה ולפיו מוזמן המבקש להשמיע השגותיו בפני קצין המשטרה ביום 23/2/14 בשעה 9:00 ( ראו המסמך ת/6 ). לא למותר להוסיף, כי במסמך ההזמנה לשימוע פורטו עיקרי החשדות והנימוקים להוצאת הצו. המבקש אישר בדיון את עובדת חתימתו על מסמך ההזמנה לשימוע ( ע' 3 ש' 26 ), ברם בחר שלא להתייצב לשימוע האמור.

5.במהלך דיון שהתקיים בפני ביום 13/3/14, שמעתי את טיעוני הצדדים וכן הוגשו לעיוני הודעות המבקש ( ת/4, ת/5 ), הודעות ראש מדור שימוש בלתי חוקי בחברת חשמל ( ת/2 ), תמונות שצולמו לאחרונה בעסק ( ת/3 ), ידיעות מודיעיניות (ת/1 ) וטופס סגירה ושימוע בנוגע לעסק משנת 2012 ( ת/7 ) . הצדדים מקדו טענותיהם בהפעלת הסמכות מכוח פקודת המשטרה ולפיכך ייבחנו הצו ותקפותו בהקשר זה.

6.המבקש מכחיש כי הרכוש שנתפש בעסק הנו רכוש גנוב ומפנה בהקשר זה למסמכים שונים, המעידים לשיטתו כי רכש כדין את כבלי החשמל. עוד טוען המבקש כי החלטת המשיבה אינה מידתית ואינה מתחייבת מהצורך לשמור על ביטחון הציבור. המבקש מדגיש את הנזק הכלכלי שייגרם לו כתוצאה מהצו.

7.לשיטת המשיבה, קיים בסיס עובדתי מספק להוצאת הצו שבנדון, נוכח העדויות שהוגשו, הצילומים שצולמו בעסק לאחרונה והידיעות המודיעיניות. ב"כ המשיבה הדגישה בטיעוניה את הסכנה לשלום הציבור הטמונה בבית עסק המחזיק לכאורה רכוש גנוב והמתנהל בניגוד לכללי הבטיחות בנוגע לחשמל ולגז. עוד טענה המשיבה כי מדובר בעסק שקיבל התראה בעבר ונסגר בשנת 2012 בשל ליקויים והפרות דומות ביותר, דבר המצביע על הסכנה הטמונה מהמשך פעילות העסק. לבסוף גרסה ב"כ המשיבה, כי מדובר בהליך של ביקורת מנהלית על שקול דעת קצין המשטרה ובית המשפט אינו שם עצמו במקום הרשות.

דיון והכרעה

8.ס' 78(א) לפקודת המשטרה (נוסח חדש), התשל"א – 1971 קובע כדלקמן:

סגירת "היה נראה שיש התקהלות בלתי חוקית, התפרעות או הפרעת השלום, או שיש יסוד סביר לחשוש לה, רשאי הממונה או שופט או קצין משטרה בכיר להורות לבעל בית קפה או מקום אחר שיש לציבור גישה אליו ואיננו מקום שניתן עליו רישיון למכירת משקאות משכרים, או לבעל מועדון, או לבעל רישיון לפתיחתם או לניהולם של אלה – שיסגור את החצרים לזמן שנותן הצו יראה לנכון".

בקורת שיפוטית אודות צו שהוצא מכוח הסעיף דנן כרוכה בבדיקה דו שלבית;

ראשית, יש לבחון האם קיימות ראיות מנהליות מספיקות לקיומן של התקהלות בלתי חוקית, התפרעות או הפרעת השלום או שיש יסוד סביר לחשש בדבר קיומן של אלה.

שנית, ככל שישנה תשתית עובדתית הולמת כנדרש בסעיף, יש לבחון כלום הופעלה הסמכות המנהלית בצורה סבירה, מידתית ובהתאם לכללים של צדק טבעי.

9.בהפעלת שקול הדעת, על בעל הסמכות לאזן בין חרות הפרט ( חופש העיסוק ) לבין אינטרס הכלל בשמירה על שלום הציבור. ניתן לומר כי איזון כאמור יתקיים ככל שסגירת העסק הכרחית כדי למנוע הפרעה ממשית וחמורה לשלום הציבור ואין ניתן לנקוט באמצעים אחרים שפגיעתם בחופש העיסוק פחותה.

10.במקרה דנן, אין חולק כי לא התקיימו בבית העסק התקהלות בלתי חוקית או התפרעות, כך שהבסיס הנטען להוצאת צו הסגירה הנו קיומה של הפרעה לשלום הציבור או חשש לקיומה של הפרעה כאמור.

הוכחת הפרעה לשלום הציבור

11. את הביטוי "הפרעת השלום" בסעיף 78 לפקודת המשטרה, יש לפרש על רקע התכלית החקיקתית העומדת בבסיס הוראת החיקוק. הרף ההוכחתי הנדרש אמור לשקף את האיזון המתחייב בין הזכויות והאינטרסים המתנגשים הכרוכים בהפעלת הסמכות שבנדון.

מן הכלל אל הפרט