סמארה ואח' נ' משרד הביטחון

פסק דין

בפניי בקשה לדחית התביעה על הסף מחמת התיישנות.

התובענה:

1.ביום 13.9.09, הוגשה תביעה זו, לפיצויים בגין נזקים, אשר לפי הנטען, נגרמו בשל מותו המצער של המנוח, ודיע חליל סמארה ז"ל (להלן-"המנוח"), בהיותו קטין (יליד 29.10.1991), עקב אירוע שאירע ביום 6.9.07.

המשיבים הינם הוריו של המנוח ויורשיו.

על פי האמור בתביעה, נפגע המנוח, בחזרתו מבית הספר לביתו, מירי שירו חיילי צה"ל, כאשר רדפו אחר חשוד ו/או מבוקש שזהותו אינה ידועה. על פי האמור בתביעה, החלו חיילי צה"ל לירות לכיוונים שונים וכתוצאה מכך נפגע המנוח בראשו, עת חדר קליע דרך אונה פריאטלית ימנית אחורית (להלן-"האירוע"). כתוצאה מהאירוע פונה המנוח באמצעות מסוק של צה"ל לבית החולים רמב"ם בחיפה וביום 10.9.07 נפטר בבית החולים.

טענות המבקשת:

2.המבקשת טוענת שיש לדחות את התביעה על הסף מאחר שהיא התביעה התיישנה בהתאם לסעיף 5א לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), תשי"ב- 1952 (להלן-"חוק אחריות המדינה" או "החוק"), הקובע הוראת התישנות ספציפית בנוגע לתובענות נגד המדינה, בשל נזק שנגרם באיו"ש, כתוצאה ממעשה שנעשה על ידי צבא הגנה לישראל, הגוברת על הוראות חוק ההתיישנות.

תקופת ההתישנות, על פי סעיף 5א(3) לחוק (שהוסף במסגרת תיקון מס' 4 משנת 2002), קובעת התיישנות מיוחדת בת שנתיים, הניתנת להארכה בשלוש שנים (בתנאים מסוימים), כאשר המנוח הינו קטין.

לפיכך והואיל והתביעה דנא הוגשה ביום 13.9.09, למעלה משנתיים מיום האירוע, דינה דחייה מחמת התיישנות.

טענות המשיבים:

3.המשיבים אינם חולקים על תחולתו של סעיף 5א(3) לחוק אחריות המדינה על האירוע. לטענתם, הם פנו למבקשת בבקשה לפיצויים והודעה על דחיית בקשתם נשלחה אליהם ביום 3.7.08. המשיבים טוענים שהתביעה הוגשה במועד, מאחר שהיא הוגשה ביום 13.9.09 שהוא יום ראשון בשבוע, בעוד שרשאים היו להגישה עד יום שישי - 11.9.09.

לחילופין, טוענים המשיבים, כי במידה שיחליט בית המשפט, כי התביעה התיישנה, הם מבקשים להאריך את המועד להגשתה, לאור כך שמדובר באיחור של מספר ימים, לאור טיב התביעה והעובדה שמדובר במנוח קטין ובנסיבות קשות ביותר וכן לאור כך שהם תושבי השטחים, חסרי יכולת כלכלית.

התובעים טוענים, שהסיבות לאי הגשת התביעה במועד כרוכות בהליך ממושך של קבלת צו ירושה, אסיפת חומר רפואי, קבלת תשובת משרד הביטחון לפני הגשת התביעה והקושי בגישה לישראל ולעורך דין ישראלי ובין היתר קושי בקבלת היתר כניסה לישראל.

דיון ומסקנה: 

4.סעיף 5 א(3) לחוק אחריות המדינה קובע: 

"לא ידון בית המשפט בתובענה שהוגשה לאחר שחלפו שנתיים מיום המעשה נושא התובענה, ואולם רשאי בית המשפט, אם שוכנע כי לא היתה בידי התובע אפשרות סבירה להגיש תביעתו בתוך התקופה האמורה, להאריך את התקופה בתקופה נוספת שלא תעלה על שנה אחת; היה התובע קטין ביום המעשה, תקופת ההארכה כאמור לא תעלה על שלוש שנים".

הסעיף הנ"ל, שהוסף במסגרת תיקון מס' 4 משנת 2002, קובע הוראת התיישנות מיוחדת בת שנתיים, הניתנת להארכה בשלוש שנים (בתנאים מסוימים), כאשר המנוח הינו קטין.

התביעה דנן הוגשה ביום 13.9.09, קרי, מספר ימים לאחר עבור תקופת ההתיישנות שכן מניין הימים לצורך חישוב תקופת ההתיישנות על פי סעיף 5א(3) לחוק אחריות המדינה יחול מיום המעשה שבגינו תובעים, הוא יום 6.9.07.

5.אין חולק שהוראות חוק ההתיישנות, תשי"ח- 1958 (להלן-"חוק ההתיישנות"), אינן חלות על ההתישנות לפי חוק אחריות המדינה, כפי שנקבע בשורה של פסקי דין. ראו, למשל: ראו ת"א (שלום י-ם) 3380/07, בש"א 6463/07 מדינת ישראל - משרד הביטחון נ' חליל (לא פורסם, ניתן ביום 25.2.08) (להלן: ענין חליל), פסקאות 14-23 לפסק הדין; בש"א (מחוזי נצרת) 1575/05 רשיד נ' מדינת ישראל - משרד הביטחון (לא פורסם, ניתן ביום 22.1.06), פסקאות 5-6 להחלטה.