סמאדזה נ' ונשלבאום

פסק דין

התובע הגיש את התביעה נגד הנתבע, לאחר שכיבס את בגדיו במכונות כביסה אוטומטיות, ונגרם נזק לבגדים.

התובע העמיד את סכום התביעה על הסך 3,000 ₪, וטוען כי ניזוקו בצורה בלתי הפיכה בגדים איכותיים וממותגים, שהוא נוהג לרכוש במשביר לצרכן. התובע כתב בכתב התביעה והעיד לפניי כי עשה בעבר שימוש במכונות הכביסה של הנתבע לשביעות רצונו, השתמש בכל הפעמים באבקת כביסה ומרכך כביסה שלו וביום 8/2/13 הפעיל שתי מכונות כביסה במשקל 12 ק"ג בעלות של 75 ₪, והכביסה שלו ניזוקה.

הנתבע טוען כי אין לו אחריות על כביסה המבוצעת ב"שירות עצמי", כי הנתבע לא פעל לפי ההוראות, העמיס על המכונות כמות מוגזמת של כביסה ושם את אבקת הכביסה מעל הכבסים, בניגוד להוראה להניח את האבקה בתחתית התוף, על מנת שתימס במים ותתפזר בצורה תקינה. עוד טען הנתבע כי התובע השתמש באבקת כביסה שלו ולא זו המוצעת במקום, וגם בכך הביא להסרת אחריות של המכבסה. הנתבע ציין כי בעבר התובע השתמש בשירותי כביסה כולל קיפול של הנתבע ולו היה בוחר בשירות זה (בתשלום נוסף) היה הנתבע אחראי לנזק, לו היה נגרם. בדיון ציין הנתבע כי הציע לתובע להשאיר את הבגדים על מנת שהנתבע ינסה להסיר את הכתמים.

בדיון הציג התובע לבקשתי תמונות, שצילם בהן נראים מספר פרטי לבוש, חלקם מוכתמים בכתמים כהים, וחלקם מלאים במה שנראה כאבקת כביסה לבנה. אחת התמונות מציגה רוכסן שבור ולא ברור מה התמונה לבין הנזק המפורט בתביעה. נראה יותר כי מדובר בבגד ישן.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בראיות, אני מוצאת כי הנתבע לא התייחס לכתמים השחורים על הכביסה, והסבריו בעניין אבקת הכביסה והעמסת היתר של המכונות אינם מסבירים את הכתמים השחורים. הנתבע אישר כי התובע כיבס 12 ק"ג כביסה, חלקה יצא תקין, וחלקה נשא כתמים לבנים של אבקת כביסה.

מן הצד האחר התובע לא הציג ראיות לשווי הפריטים, הציג תמונות של מספר בודד של פריטים, אף אחד מהם לא של חברות מותג יקרות כגון לקוסט, כנטען על ידו, ולא ניתן לדעת מתי נקנו ואיזה מהם ניזוקו אצל הנתבע.

בנסיבות העניין, ולאחר שאני מאמינה לתובע כי הכתמים השחורים על שני הבגדים, המוצגים ב-ת/1, נוצרו במכבסת הנתבע וללא אשמת התובע, ולפי הערכתי, אני מחייבת את הנתבע לפצות את התובע בגין התביעה בסכום גלובלי של 300 (שלוש מאות) ₪.

אני דוחה את התביעה ככל שהיא מתייחסת לכבסים "הלבנים", שנשארו עם כמות גדולה של אבקת כביסה, באשר הנתבע הציג הגנה ראוייה בעניין, שהתובע לא סתר.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

המועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי הוא 15 יום מיום מתן פסק הדין.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ' סיון תשע"ג, 29 מאי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: