סלצר נ' חימוב

פסק דין

1.בפני תביעה לדמי תיווך.

התובע עותר לסכום של 8,932 ₪ שהם 2% של מחיר דירה שנמכר באמצעותו לבעלה של הנתבעת.

2.אין מחלוקת על כך שהנתבעת חתמה על הסכם בכתב ביום 5.5.10, אשר לפיו התחייבה לשלם לתובע 2% כדמי תיווך על עסקת רכישת דירה.

כמו כן אין מחלוקת על כך שהתובע היה הגורם היעיל לחתימת החוזה שנחתם בין בעלה של הנתבעת לבין מוכר הדירה.

3.המחלוקת בתיק מתמקדת בטענת הנתבעת שבשעת חתימת ההסכם התנהלה שיחה בינה לבין התובע לפיה התובע נתן לה להבין שלא יעמוד על דמי התיווך המלאים וש"נסתדר". הנתבעת אף טענה נמרצות שהיא לא הייתה מוכנה לשלם 2%. אחותה של הנתבעת גב' רחל חנימוב אשרה את דברי הנתבעת, וציינה שהתובע אכן אמר לה "נסתדר".

4.החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי ולהלן הנימוקים לכך:

א. התרשמותי מהנתבעת הייתה שהיא אישה מכובדת, אשר רצתה לשלם סכום סביר לתובעת ולא ניסתה להתחמק מתשלום. לדבריה, על סמך השיחה שהתנהלה ביניהם הציע התובע 1,500 דולר בתוספת למע"מ.

ב. נכון הדבר שעל פי ההסכם הנתבעת התחייבה לשלם 2% של מחיר הדירה. אולם שוכנעתי שבעת חתימת החוזה התובע רמז בצורה ברורה שיהיה מוכן להיות גמיש ולהגיע להסדר נוח יותר עם הנתבעת. הנתבעת פעלה על סמך מעשה זה של התובע.

ג. מקובל בענף הנדל"ן להסתפק בדמי תיווך של 1 וחצי אחוז, ולאור הראיות סבורני שעל התובע להסתפק באותו סכום.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסכום של 5,775 ₪ בתוספת מע"מ של 16.5% דהיינו 6,728 ₪.

הסכום ישולם תוך 30 יום ואם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק החל מיום השת התביעה.

ניתן היום, י"ג טבת תשע"א, 20 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: