סלע שיווק מוצרי בטון (2002) בעמ נ' חיים ישראלי ובניו בעמ

פסק דין

א. מבוא

1. לפניי תביעה כספית בסך 88,831 ₪ שהוגשה על ידי התובעת כנגד הנתבעת,בהליך של סדר דין מקוצר,לתשלום יתרת החוב המגיעה לתובעת, לטענתה, בהתאם להסכם ההתקשרות שנחתם בין הצדדים ב 13.5.08 (להלן : "ההסכם").

2. עפ"י נוסח ההסכם עקב התייקרויות בחומרי הגלם יעודכן מחיר המוצרים ע"י שנוי אחוז ההנחה. כן סוכמו במסגרת ההסכם בין היתר, כי החל מתאריך 5.5.08 אחוז ההנחה הינו 37% הנחה ממחירון דצמבר 2007 בתוקף.

3. הנתבעת הגישה בקשת רשות להתגונן,אשר נתמכה בתצהיר של מר חיים ישראלי (להלן: "תצהיר ישראלי") .ביום 13.5.2010 ,ניתנה לנתבעת רשות להתגונן באופן שהתצהיר שימש לכתב הגנה,וזאת בהתאם לתקנה 205 ג' לתקנות סדה"א. במסגרת הראיות נשמעו, מטעם התביעה,חיים מאיר ודוד מלכה. ומטעם הנתבעת, מר ראיד חטייב,מר חיים ישראלי וגב' ורד ישראלי.

בהתאם להחלטתי מיום 23.2.2011, הוגשו סיכומים בכתב מטעם הצדדים.

טענות הצדדים:

התובעת:

לטענת התובעת, הצעת המחיר לתאים (שוחות) מבטון,אשר ניתנה על ידה לנתבעת הינה מבוססת על מחירון דצמ' 2007 של התובעת, שממנו ניתנה הנחה של 35%.

כפי טענתה ,לאחר מו"מ נוסף בין הצדדים, התובעת הסכימה להעמיד את שיעור ההנחה ממחירי המחירון על 37%. מי שביצע את השינוי על גבי ההסכם כאמור הוא מר דוד מלכה, אשר שימש נציג המכירות של התובעת. בשינוי הנ"ל מר דוד מלכה ציין כי, זהו שיעור ההנחה המקסימלי שיכולה התובעת להעניק לנתבעת וכך נרשם ונחתם ע"י הצדדים.

טענתה העיקרית של התובעת הנה כי את המוצרים שהוזמנו ע"י הנתבעת,סיפקה התובעת במלואם,כמפורט בחשבוניות המס ותעודות המשלוח שצורפו לתצהירה,אשר סכומן המצטבר הינו 441,561 ₪. הנתבעת שילמה 357,690 ₪ בלבד ונותרה חייבת לתובעת את יתרת החוב בסך 83,871 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק בסך 4460 ₪ ובסה"כ למועד הגשת התביעה 88,831 ₪.

בנוסף לכך,טוענת התובעת כי ביום 3.3.08 מסרה לנתבעת הצעת מחיר התקפה ל-30 ימים בלבד. הצעה זו לא התקבלה ע"י הנתבעת ולפיכך פקעה ביום 2.4.08 או מיד לאחר מכן. יתרה מכך, טוענת התובעת כי ביום 30.3.08 הצדדים לא סיכמו על שיעור הנחה של 45% ממחיר המחירון או כל סיכום אחר מסוג זה.

עוד ציינה התובעת, כי בסמוך לתאריך 27.4.08 הגישה הצעת תכנון לתאים מבטון עם חוליות ותקרות בהתאם לבקשת הנתבעת.כאשר הצעת תכנון תאים זו איננה הצעת מחיר, או התקשרות חוזית.

כפי טענת התובעת,הואיל ובהסכם הנ"ל מחירי התאים אינם כוללים קידוחי פתחים, מדרגות ו/או סולמות, פודסטים (תקרות ביניים) לפיכך אין אמת בטענה כי חייבה התובעת את הנתבעת חיובי יתר עבור האלמנטים הנפרדים והמתומחרים בנפרד ממחיר התא.כמו כן, לטענתה תמחור הפודסטים בנפרד נעשה כדין וכמוסכם בין הצדדים.

הנתבעת:

טענת ההגנה הראשונה מתייחסת לאחוז ההנחה. טוענת הנתבעת כי בתאריך 3.3.08 נתקבלה בפקס הצעת מחיר למוצרי בטון הדרושים לפרויקט, החתומה ע"י מר מלכה.

לטענת הנתבעת,בעקבות ההצעה המקורית זומן מר מלכה לפגישה במשרדי הנתבעת, ובפגישה בתאריך 30.3.08 נקבע כי תינתן הנחה של 45% מהמחירון התקף של מוצרי החברה.

הנתבעת הוסיפה וטענה כי בתאריך 27.4.08 בוצעה ההזמנה למוצרים בפגישה בין מהנדסת התובעת למהנדס הנתבעת. ההזמנה בוצעה על טפסים מפורטים של התובעת,כאשר המחירים התבססו על מה שסוכם בין חיים ישראלי למר מלכה עוד בחודש מרץ 2008.

עוד לטענתה, מאחר ובעבר עבדה הנתבעת עם התובעת,הייתה קיימת אפשרות שתידרש להזמין מהתובעת מוצרים נוספים בפרוייקט הנוכחי. לפיכך אחוז ההנחה (37% ) סוכם לגבי הזמנות עתידיות.

טענת ההגנה השנייה מתייחסת לסוגיית הפודסטים. הנתבעת טוענת כי אין לחייבה בגינם משום שהם כלולים במחיר חלקי השוחה ולא מתומחרים בנפרד. יתרה מכך, בכתב הכמויות באופן מובנה נדרש תמחור לשוחות כולל הפודסטים.משכך לא דובר ולא סוכם בשום שלב על תמחור הפודסטים בנפרד.