סלניק נ' מנדלסבורג ואח'

פסק דין

1.בתאריך 14.10.12, ברח' הרצל בחדרה, ארעה תאונת דרכים בין רכבו של התובע מסוג מיצובישי (להלן: "המיצובישי"), לבין רכבו של נתבע 2 מסוג טויוטה המבוטח על ידי נתבעת 3 ואשר בו נהגה באותה עת הנתבעת 1 (להלן: "הטויוטה").

2.לטענת התובע, כפי שהיא מוצגת בכתב התביעה, בעודו נוסע לאיטו ברחוב בחפשו אחר מקום חניה פנוי, הוא החל לעקוף משמאל רכב אשר עמד בעצירה מוחלטת לפניו. בשלב זה – כך לגרסתו – הוא ראה את הטויוטה נוסעת לכיוונו לאחור, עד שפגעה בו, בחלק השמאלי אחורי של המיצובישי.

3.במהלך עדותו בבית המשפט טען התובע כי בעת התאונה היה בעקיפה וכי הוא איננו יודע היכן היתה הטויוטה לפני כן:

"התחלתי לעקוף את הרכב שעמד מצד שמאל ולא ראיתי את הרכב

שפגע בי נוסע מאחורי, אלא עשיתי שמאלה והרגשתי מכה בדלת

שמאלית אחורית לפני הגחלגל ואז ראיתי את הטויוטה האדומה

שבה נהגה הנתבעת ושהוא נמצא במצב שבו חלקו האחורי, הפינה

השמאלית אחורית נוגעת בפינה השמאלית אחורית של הרכב שלי".

בכתב התביעה שהוגש מטעמו, טען התובע כי היא (הנתבעת) "עמדה בחניה ליד המדרכה בנתיב הנגדי" ואילו בטופס שלטענת נציג נתבעת 3 הוא טופס ההודעה שלו לחברת הביטוח (נ/1) נכתב: "בזמן שנסעתי ישר בכביש רכב צד ג' התחיל לצאת מחנייה ברוורס ופגע ברכבי...".

משנשאל התובע לפשר ההבדל בין הגרסאות, השיב : "אני לא אמרתי את זה. הסוכן ביטוח עזר לי לכתוב. לא יכול להיות שאמרתי את מב שכתוב כאן, אני הייתי בעקיפה. אני לא ראיתי את הרכב שלה לפני העקיפה כך שאני לא יודע מאיפה היא יצאה ולאן".

עוד הבהיר התובע כי התאונה ארעה ביום 14.10.13 ולכן לא יתכן שדיווח עליה ביום 13.10.13 כפי שמצויין בטופס וכי הוא אינו יודע מי זו "קארין" ששמה מופיע באותו טופס במקום המיועד לפרטי הנציג המטפל.

לנוכח התמיהות שעורר אצלי הטופס נ/1 – טופס שאינו נושא את חתימת התובע, ולהתרשמותי הוא אכן לא מילא אותו בעצמו, הוריתי לתובע להגיש לתיק בית המשפט את טופס הודעתו הנכון והוא עשה כן. בטופס זה (שהינו טופס שונה לחלוטין) נכתבו על ידו, בכתב ידו, הדברים הבאים:

"נסעתי ברחק הרצל בנתיב הימני. רכבו של צד ג' חנה ליד המדרכה

בנתיב הנגדי ולפתע נסע ברברס ופגע ברכבי בחלק השמאלי אחורי...".

דהיינו, גם בטופס זה לא מוזכרת הטענה בדבר יציאתו לעקיפה ומקום הימצאות הטויוטה

עובר לתאונה נראה ידוע...

4.להמחשת גרסתו, תהא אשר תהא, צרף התובע לכתב התביעה תרשים של מקום והתרחשות התאונה, דו"ח שמאי המלמד על נזקים בדלת האחורית שמאלית ובקשת הכנף האחורית שמאלית, והגיש תצלום בו נראים נזקים אלה (ת/1).

5.נתבעת 1 המכחישה את גרסת התובע לאופן בו ארעה התאונה, טוענת כי באותו היום היא אכן היתה במהלך תמרון חניה ברחוב הרצל (ר' צילום מקום התאונה – נ/3), אלא שבטרם החלה לנסוע לאחור ובמהלך נסיעתה, לא היה התובע בנתיב נסיעתה או בקרבתה וכי הוא "הגיח למפתן החניה היות ובנתיב נסיעתו עמדה מכונית שחסמה את דרכו ובמהלך עקיפתו אתה הוא סטה אל תוך נתיב נסיעת הנתבעת 1 ופגע בה" כשהמכה היתה מעל הגלגל השמאלי אחורי (ר' התצלום נ/2).

בעדותה בבית המשפט אמרה נתבעת 1 כי היא לא הבחינה במיצובישי לפני ההתנגשות: "כנראה שהוא עקף אותי אותי, אני לא ראיתי אותו. ראיתי אותו רק כשהוא פגע בי, לפני זה לא ראיתי אותו".