סלנט ואח' נ' חברת אונור אייר ואח'

פסק דין

בפני 3 תביעות שאוחדו בפני במסגרת התיק שבנדון לפיצוי כל אחד מהתובעים בסך 15,000 ₪.

לשיטת התובעים עניינה של תביעה זו באיחור שאירע בטיסת המוביל האווירי – היא הנתבעת 1 ואשר יועדה ליום 26.8.07 מאנטליה שבתורכיה לישראל, משך 13 שעות רצופות.

טענות כל צד פרוסות עלי כתב במסגרת טיעוניהם בתיק והמה מצטרפות אחת לאחת לטיעונים שהעלו אמש בדיון בפני.

תיק זה הינו תיק נוסף למצרף של תיקים נוספים הקשורים באותה טיסה ובזו שלפניה במסגרתן של תובענות שהגישו נוסעי הטיסות הללו במספר בית משפט שלום.

כך או כך, נראה כי את מלאכת ההכרעות העובדתיות ביחס לאחריות המשיבים נטל בית המשפט השלום בראשל"צ במסגרת דיונו המאוחד בת.א 955/08 (להלן: " התיק המקשר") אשר היווה מושא הדיון אמש ואשר ישמש רקע מסגרתי לעניין האחריות גם בענייננו.

באשר למקרה הנדון כאן, להבדיל מהמקרה הנדון בתיק המקשר, במסגרתו נדונו שני איחורים בטיסת המובילה מהארץ לאנטליה ולהיפך, בענייננו עותרים התובעים לפיצויים בגין האיחור שנבע מטיסת החזור מאנטליה -לארץ.

על כך בין היתר מבקשת הנתבעת להסתמך בציינה כי אין לגזור גזירה שווה בין האחריות שרבצה עליה בתיק המקשר לבין האחריות הנדונה בתיק זה עת הלה עסק בשני האוחרים הנדונים בעוד שעניינו כאן, כאמור, האיחור השני והפחות רלוונטי.

לדידי, לא ניתן לקבל עמדתה זו של הנתבעת. גזירה זו אני גוזר מכוחו של פס"ד בתיק המקשר על פיו קיים קשר סיבתי ברור בין האיחור שבין הטיסה הראשונה לבין הטיסה השנייה, איחור אותו הטיל ביהמ"ש על כתפיה של הנתבעת.

איחור זה כך נקבע, נבע מהשבתת מהפכי הדחף של המטוס הנתבעת 1 . ביהמ"ש מסיק כי הנתבעת 1 עשתה שימוש במטוס שהיה בו ליקוי טכני מבלי שהחזיקה בארץ מלאי חלפים שיאפשר מענה לוגיסטי מהיר במקרה בו תתרחש תקלה בכני הנסע של המטוס או בצמיגים, תקלה שהתממשה בפועל במקרה זה. ( ראה סעיפים 51-62 ופיסקה מסכמת מס' 84 לפס"ד).

משעסקינן בטיסה שעוכבה בארץ לנוכח האמור ומשעיכוב זה הביא לעיכוב הנוסף בטיסת החזור מאנטליה (שהרי עסקינן באותו מטוס ששימש בשתי הטיסות) , אין בידי לקבל כאמור את עמדת הנתבעת ביחס לאחריותה המופחתת אם בכלל בנוגע לעיכוב שחל בעניינה של הטיסה הנדונה בתיק זה.

ביהמ"ש בתיק המקשר ראה לנכון להטיל על הנתבעת אחריות בשיעור של 70 אחוזים לפיצוי שנפסק וסבורני כי נכון לעשות כן גם בענייננו.

באשר למקבלות ההודעה, גם בעניין זה קבע ביהמ"ש מסמרות בתיק המקשר עת הסיק כי השטיח המעופף היתה מודעת לתקלה החמורה במטוס אלא שהסתמכותה שטיסת אנטלייה – ישראל, נשוא דיוננו זה, תמריא ליעדה בשעה 20:00 היתה שגויה ומשום כך היה עליה ליידע את נוסעיה בדבר האמור. בעניין זה לעניות דעתי יש לגזור גזירה שווה גם ביחס לאחריותה של חברת גוליבר- צד ג' 1 מתוקף מי אשר מכרה את הטיסה הנדונה לשלל סוכניה, שכן אין די בביצוע המכר כאמור בכדי לפתור אותה מאחריות כוללת כלפיה לקוחותיה.

אחריות זו אני מעמיד בשיעור של 15 אחוזים לכל אחת ממקבלות ההודעה.

באשר לפיצוי הנדרש, אמש העיד בפניי התובע מר זאב סלנט אודות קורות עוגמת הנפש שחווה ביחד עם שאר התובעים במסגרת השעות הארוכות בשדה התעופה לצפייה לטיסה חזרה ארצה שבוששה . התובע העיד כי פרט למזון מינימאלי ביותר חדלה הנתבעת 1 בכך שלא דאגה לו ולבני משפחתו לצורכי מזון בסיסיים להם נצרך כל אדם במהלך שהותו ארוכות בשדה התעופה.

אני שותף להרגשה האיומה אותה חוו התובע ויתר התובעים ומוכן אני לקבל עת המסקנה כי הנתבעת 1 לא עשתה את מלוא המוטל עליה בכדי לצמצם את נזקיהם של נוסעיה כמתחייב ממנה באמנת ורשה,ברם, סבורני כי הפיצוי המבוקש חורג באופן לא מידתי מהאירוע הנדון והיקפו. לדידי פיצוי ע"ס 5,000 ₪ לכל אחד מהתובעים הינו ראוי ונכון בנסיבות הקיימות וכך איפוא ראוי לפסוק.

על יסוד האמור,קובע אני כדלקמן:

1. אני מורה על חיוב הנתבעת 1 לשלם לכל אחד מהתובעים סך של 5,000 ₪.

2. אני מקבל את הודעות צד ג' ביחס לצד ג' 1 ו- צד ג'3 (צד ג' 2 נמחקה אמש מהתיק) באופן שהללו ישפו כל אחת את הנתבעת 1 בשיעור של 15 אחוזים מהסך האמור ובסה"כ 750 ₪ כל אחת.

3. הנתבעת 1 תישא בהוצאות משפט לטובת כל אחד מהתובעים בשיעור של 500 ₪ כולל אגרת ביהמ"ש. בהתאם לכך צדי ג' 1 ו צד ג' 3 תשפנה את הנתבעת 1 בשיעור של 75 ₪ כל אחת בגין תשלום ההוצאות כאמור בעבור כל אחד מהתובעים.