סלמה נ' קרן הפנסיה ה.ע.ל. בע"מ

פסק דין

פסק דין זה עניינו תביעה שהגיש מר חיים סלמה (להלן: "התובע"), עמית של קרן הפנסיה ה.ע.ל. בע"מ (להלן: "הנתבעת"), בעקבות החלטת וועדה לעררים מחודש נובמבר 2010, אשר הכירה לתובע בנכות בשיעור של 50%, לתקופה שמחודש יוני 2004 ועד כולל חודש אוגוסט 2008. בתביעה התבקש בית הדין לקבוע את נכותו של התובע ביחס לתקופה האמורה בשיעור של 100% ולחילופין להורות על דיון מחדש בעניינו של המערער בוועדה הרפואית לעררים.

את פסק הדין נפתח בהצגת הצדדים והרקע העובדתי לתביעה נשוא פסק דין זה. משם נפנה לטענות התובע ולבחינת סמכותו של בית הדין להתערב בהחלטת הוועדה לעררים הפועלת לצד קרן הפנסיה. לבסוף נבחן את טענותיו של התובע על פגמים והתנהלות הוועדה הרפואית לעררים נשוא פסק הדין.

הצדדים:

1.התובע, מר סלמה חיים, יליד 1946; הנדסאי אלקטרוניקה בהכשרתו, עבד בין השנים 1970 – 2002 כעובד ייצור בחברות אלקטרוניקה.

2.הנתבעת, קרן הפנסיה ה.ע.ל. בע"מ, הינה קרן הפנסיה המקיפה בה היה התובע מבוטח; ואשר נכון להיום משלמת לתובע קצבת נכות.

הרקע העובדתי:

3. במהלך שנת 2002 הפסיק התובע את עבודתו בשל ירידה בתפקוד הראיה. בשנת 2004 הכירה וועדה רפואית לתובע בנכות תעסוקתית בשיעור של 100%, לתקופה שעד וכולל חודש מאי 2004.

4.בסוף שנת 2003 עבר התובע ניתוחים בשתי עיניו. על פי חוות הדעת של הרופא המטפל של התובע, ד"ר מלמוד, הניתוחים בעיני התובע הביאו בעזרת השימוש באמצעי תיקון אופטי (עדשות), לתיקון מלא של חדות הראיה לכל עין בנפרד. על פי חוות הדעת של ד"ר מלמוד, על אף התוצאה האמורה, "ההבדל הגדול בין עדשות המשקפיים גורם לדיפולפיה (ראייה כפולה). עובדה אשר מקשה על התובע לעבוד בעבודות הדורשות ראיה דו עינית או תלת מימדית (ראה חוות הדעת של ד"ר מלמוד מחודש ספטמבר 2004, נספח 14 לכתב התביעה).

5.בשנת 2007 דנה הוועדה הרפואית לעררים בעניינו של התובע והכירה לאחרון בנכות תעסוקתית בשיעור של 50% לשנים 2004-2008.

6. בעקבות החלטת הוועדה הרפואית לעררים, הגיש התובע תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב. בחודש מרץ 2009 נתן בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לפיה, הוועדה תדון בהרכב חדש בנכות התעסוקתית שיש להכיר לתובע לתקופה שמיום 1.6.04 ועד ה-31.12.08.

7.מכוח פסק הדין שניתן במרץ 2009 בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, התכנסה וועדת העררים בהרכב חדש ביולי 2009. הוועדה קבעה כי יש להכיר בתובע כמי שסובל מנכות תעסוקתית בשיעור של 100%, החל מחודש מרץ 2009; והיא חזרה ואישרה את ההכרה בנכות תעסוקתית זמנית בשיעור של 50% לגבי התקופה נשוא המחלוקת, בשנים 2004-2008.

את ההחלטה להכיר לתובע בנכות זמנית בשיעור של 50% לתקופה שבמחלוקת, נימקה הוועדה בהחלטות של וועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי, ולפיהן בתקופה נשוא המחלוקת דום הנשימה אשר ממנו סובל המערער, בנוסף לפגיעה באיכות הראייה, אינו מצדיק יותר מ-20% נכות.

8.התובע לא השלים עם החלטת הוועדה מיולי 2009, ופנה שנית לבית הדין האזורי לעבודה. גם הפעם הגיעו הצדדים להסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין, ובמסגרתה יוחזר עניינו של התובע לוועדה לעררים, וזו התבקשה להצביע על השינוי שחל במצבו הרפואי של התובע, שיש בו כדי להסביר את הקביעות השונות לעניין הנכות התעסוקתית.

9.בהתאם לקביעת בית הדין התכנסה הוועדה לעררים בנובמבר 2009 וקבעה כי:

"בין התאריכים 1/6/04 – 31/12/08 היה מסוגל לעבוד ב-50% משרה בעבודות עם הגבלות אשר הומלצו על ידי רופא העיניים מטעמו. בעיית דום הנשימה הלילי טופלה בהצלחה על ידי מכשיר.. ולכן נקבעה נכות בשיעור של 20% על ידי המוסד לביטוח לאומי, הטיפול היה יעיל, הפגיעה בכשירותו התפקודית הייתה חלקית, ועל כן אנו מקבלים את החלטת הוועדה כי אכן נכותו לתקופה הנ"ל הייתה בשיעור של 50%. בבדיקת הוועדה הרפואית מה-07/2009 התרשמו הרופאים כי קיימת בעיה חדשה של הפרעה בזיכרון, עם פגיעה תפקודית בשילוב של הבעיות הקיימות ולכן קבעה נכות בשיעור של 100% עד גיל הפרישה התקנוני"

10.גם הפעם פנה התובע לבית הדין בתביעה וגם הפעם הסכימה הנתבעת לכנס וועדה לעררים בהרכב חדש שנקבע בהסכמה (לפיה הוועדה תשב בהרכב של רופא תעסוקתי, מומחה לרפואת עיניים ומומחה למחלות ריאה). עוד הוסכם, כי התובע ובא-כוחו יהיו רשאים לבוא ולטעון בפני הוועדה.

11.בנובמבר 2010 התכנסה הוועדה לעררים בהרכב שנקבע בפסק הדין. בפני הוועדה התייצב התובע ובאת-כוחו, עוה"ד עמית-פנקר. בהחלטתה קבעה הוועדה כי:

"בדיון הוועדה – במענה לשאלת ביהמ"ש לדעת הוועדה בתקופה האמורה מ-1.6.04 ועד ל-31.12.08 אכן מר סלמה לא היה כשיר באופן מלא לעיסוקו כרתך בעבודות אלקטרוניקה ובעובדות אלקטרוניקה עדינות, אולם היה כשיר לעבוד בעיסוקים מתאימים אחרים שאינם כרוכים בראיה דו-עינית ומקרוב ו/או מאמץ פיזי משמעותי כגון בקרת איכות בפס ייצור, מוכר בחנות למוצרי חשמל/אלקטרוניקה ומענה טלפוני במוקד טכני וזאת בהיקף חצי משרה, כפי שגם נקבע בוועדות קודמות. כלומר שיעור נכותו בתקופה זו היה של 50%.

אומנם, מתאריך 1.1.09 נקבעה לעמית נכות על שיעור של 100% כך שהוועדה הנוכחית לא יכולה לשנות קביעה זו. אך אילו הייתה נדרשת לשאלה זו כיום, הרי שלדעת הוועדה היה מקום לקבוע כי נכותו כיום דומה לזו שבין התאריכים האמורים 1.6.04 31.12.08 דהיינו בשיעור 50% נכות לפי תקנון הקרן וזאת מהסיבות הבאות: