סלמה נ' כהן (סעידוב) ואח'

החלטה

לפני בקשה שהוגשה ביום 13.3.13 לפטור מתשלום אגרה מטעם התובע (להלן:"המבקש").

2.עסקינן בתובענה כספית על סך 16,382,583 ₪ במסגרתה טוען המבקש כי הנתבעים (להלן: "המשיבים 1-2") פעלו מראש בכוונה להשתלט על עסקו, על המוניטין והמותג ולנשלו מכל נכסיו וקניינו. בתוך כך הם הוליכו אותו שולל, רימו אותו וגזלו את כל נכסיו.

3.המבקש טוען בבקשה שלפני כי עסקינן בתובענה מוצקה ומבוססת הנסמכת על פס"ד חלוט ומעשה בית דין ומגוללת שרשרת אירועים במהלכם שלחו משיבים 1-2 את ידם בקניינו של המבקש, בתרמית, הורידו אותו מנכסיו והפכו אותו לחסר כל, תוך השתלטות על נכסיו.

המבקש טוען כי סיכויי התביעה להתקבל גבוהים. עוד טוען המבקש שהינו בן 52, גרוש ואב לשניים כי הינו חסר כל וחב כספים רבים לנושיו, חי "מהיד לפה" ומחזר על פתחי מכרים לקיים את עצמו; אין לו כתובת מגורים קבועה; מיום נישולו בידי המשיבים 1-2 (12/2007) ועד 8/2009 עבד בעבודות מזדמנות וקיבל דמי אבטלה מהם נותר בידיו סך של 1,600 ₪ לאחר קיזוז חובותיו למל"ל בסך 5,107 ₪; בסוף יוני 2009 בעזרת הלוואות ממשפחתו פתח חנות, שהכנסותיה הדלות לא אפשרו לו למשוך שכרו ובמהלך 2010 קרס העסק לחלוטין וננקטו נגדו הליכי הוצל"פ; המבקש לווה שוב כספים ופתח חנות נוספת אך גם ממנה אין לו אפשרות למשוך שכר; בשנת 2010 המבקש הופטר מתשלום אגרה תוך שתשלומה נדחה לסוף ההליך במסגרת תביעה שהוגשה מטעמו נגד משטרת ישראל ע"ס 6,000,000 ₪; החל מ- 12/2011 פחתה משמעותית התמיכה ממשפחתו ועל כן, החנות החדשה קורסת כלכלית. חובות המבקש לבנק בגין אשראי ארוך עומדים על 263,000 ₪ ושיקים מסורבים מחמת "העדר כיסוי מספיק"; למבקש חובות כבדים ומתנהלים נגדו תיקי הוצל"פ בסך 854,000 ₪; המבקש חב למל"ל סך של למעלה מ – 85,000 ₪.

4.המשיבים 1-2 לא הגיבו לבקשה. המדינה המהווה את בעל הדין העיקרי בכל הקשור להחזר אגרה מתנגדת לבקשה. המדינה טוענת כי הבקשה אינה עומדת בדרישות הפירוט שנקבעו בתקנות ובפסיקה למתן פטור מאגרה ואין בה כדי להרים את נטל ההוכחה המוטל על המבקש פטור מאגרה. לטענת המדינה, בחינת מצבו הכלכלי של המבקש, אשר פורט באופן חלקי בבקשה, אינו מעיד כי המבקש חסר יכולת כלכלית לשלם אגרה. ההפך הוא הנכון. בנוסף, ההליך בגינו מבוקש הפטור אינו מגלה עילה מן הטעם שסכום התביעה, המהווה חלק מעילת התביעה, אינו מבוסס בכתב התביעה והוא מופרז באופן קיצוני. זאת ועוד; טענות דומות של המבקש כאילו אינו גר עם חברתו בצפון ת"א הועלו בעבר ונמצאה אי התאמה אל מול גרסת חברתו.

5.בתשובה לתגובה מציין המבקש כי יש להתייחס בזהירות לטיעוני המדינה הואיל והמבקש מנהל כנגדה הליך קשור אשר בגינו יש למדינה עניין ישיר בתוצאות ההליך דנן. המבקש צירף, בין היתר, דוחו"ת עדכניים של מע"מ, פלט משלים עדכני של חשבון המבקש, אישורי קבוצת ישראכרט בדבר ביטול כרטיסי אשראי. כן צורף תצהיר משלים מטעמו.

6.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להידחות, אך סכום האגרה יופחת, וזאת מהנימוקים כדלקמן:

א.בסעיף 14 (ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז – 2007 (להלן: "תקנות אגרות") נקבע כי:

"הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית המשפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד".

ב. ברע"א 2037/12 ששון נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (24.10.12) נפסק מפי כב' הש' נ' הנדל כי:

"אגרת בתי המשפט משקפת תשלום בגין שירות שהמדינה מספקת לאזרח. היא מאזנת בין זכות הגישה לערכאות, לבין הצורך במניעת הגשת תביעות סרק או כאלו שסכומיהן מופרזים (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 869 (2009)). האיזון מיושם, בין ביתר, על ידי המנגנון הקבוע בתקנה 14 הנזכרת- פטור למעוטי יכולת כלכלית. הוראות מחוקק המשנה קובעות כי, על מנת להעניק פטור כזה, יש לשקול את מצבו הכלכלי של המבקש ואת מידת קיומה של עילת תביעה. אלה שני תנאים מצטברים".

ג.באשר לקיומה של עילת תביעה, אציין כי על פניו, מעיון בכתב התביעה, לא ניתן לשלול קיומה של עילת תביעה אפשרית. אכן, סכום התביעה הינו חלק מעילת התביעה ולא מצאתי כי במקרה דנן סכום התביעה משולל יסוד עובדתי או משפטי, המצדיק קביעה, בשלב כה מקדמי, כי התביעה אינה מגלה עילה לצורך קבלת פטור מאגרה. יחד עם זאת, בנסיבות שהוצגו לפני, לא שוכנעתי כי המבקש הרים את הנטל להוכיח כי הוא חסר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה.

ד.על המבקש פטור מתשלום אגרה לפרוס בפני בית המשפט תמונה מלאה ועדכנית אודות יכולתו הכלכלית. בין היתר עליו לצרף לבקשתו פירוט לגבי מקורות הכנסתו, תלושי משכורת לששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה, תדפיסי חשבון בנק וחיוב כרטיסי אשראי לששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה, מידע לגבי חסכונות וקופות גמל, פירוט מקיף לגבי רכושו והצגת אישורים מתאימים המצביעים על העדרו של רכוש. כמו כן על המבקש לפרט אודות מקום מגוריו ולצרף תדפיס הוצאות אחזקת הבית לששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה.

ה.טענות המדינה בתגובה לא נסתרו באופן מלא ומספק במסגרת התשובה לתגובה ולא התרשמתי כי הובאה לפני תמונה מלאה ועדכנית אודות יכולתו הכלכלית של המבקש.

המבקש מצרף לתשובה לתגובה מטעמו שתי הודעות מקבוצת ישראכרט בע"מ לפיהן, בעקבות פניית המבקש בוטלו כרטיסי האשראי שברשותו (נספח ג' לתשובה לתגובה). מנספח ג' עולה כי כרטיס אחד בוטל עוד בספטמבר 2012 ואילו השני, בפברואר 2013. בנסיבות אלה, היה על המבקש, לכל הפחות, לצרף לתשובה לתגובה תדפיסי חיוב כרטיס האשראי שבוטל בפברואר 2013 בנוגע לחודשים ספטמבר 2012 עד ינואר 2013. כמו כן, המבקש מציין בתצהיר שצירף לבקשה (נספח י"ח) כי "אין לי כתובת מגורים קבועה והנני נע ונד בין מכרים לבני משפחה. לאחרונה אף נאלצתי לעזוב את חברתי לנוכח העובדה שלא הייתי מסוגל לעמוד בהוצאות המינימאליות שנדרשו למחייתי". הטענה נטענת באופן סתמי וכללי, מבלי שהמבקש נוקב בתאריכים ובכתובות מדויקות והיא נעדרת פירוט כנדרש. גם בנסיבות להן טוען המבקש היה עליו לצרף פירוט כלשהו של הוצאותיו לצורך מגוריו ומחייתו.

ו.בנסיבות אלה לא שוכנעתי כי המבקש הרים את הנטל להוכיח כי הוא חסר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה. אמנם, המסמכים שצירף המבקש מצביעים לכאורה שמצבו הכלכלי אינו מן משופרים אך לא התרשמתי כי המבקש פרס בפני תמונה מלאה ועדכנית אודות יכולתו הכלכלית.

ז.בנסיבות העניין, הבקשה לפטור מאגרה נדחית אך לאור הנסיבות שפורטו בבקשה ובתצהיר שצורף לה, מצאתי לנכון להפחית את סכום האגרה ולהעמידה על סך 102,391 ש"ח.

על המבקש לשלם סכום זה תוך 45 יום, שאם לא כן - תמחק התובענה.

ח.המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.