סלם נ' קרן פנסיה הפניקס פנסיה מקיפה ואח'

החלטה

1. התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעות למימוש זכויותיו ע"פ תנאי קרן פנסיה בגין נכות ואובדן כושר עבודה.

הנתבעות הגישו בקשה להעברת הדיון לבית הדין לעבודה בטענה, כי התביעה דנן אינה בסמכות בית משפט זה אלא בסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה וזאת מכוח סע' 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (להלן: "חוק בית הדין לעבודה"). בתגובתו לבקשה, טען התובע, כי לבית משפט זה סמכות לדון בתביעה לאור קביעתו של בית הדין לעבודה בע"ע (ארצי) 625/08 מירב תותי אשבל נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו) – (להלן "פס"ד אשבל" או "פרשת אשבל").

המסגרת הנורמטיבית:

2. על פי תכליתו של חוק בית-הדין לעבודה, לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון ולהכריע בתובענות שעניינן יחסי עובד-מעביד. סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה הורחבה והוחלה גם על תביעות בין קופת גמל לבין חבריהן או מעבידים או חליפיהם (סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה(.

להלן לשון החוק:

"(א)לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון-

3. תובענות של חברים או חליפיהם או של מעבידים או חליפיהם נגד קופות גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר, תשי"ח - 1958 או תובענות של קופות הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעבידים או חליפיהם, הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעבידים לקופות, לפי העניין וכן כל תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עובד-מעביד".

3. הגדרת קופת גמל מופיעה בחוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958:

" 'קופת גמל' - קופת חולים, קופת תגמולים, קרן פנסיה או ביטוח או קרן או קופה כיוצא באלה שהעובד חבר בה, או קופת גמל כמשמעותה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה שהמעביד והעובד או המעביד בלבד חייבים לשלם לה מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה, או מכוח חוזה עבודה או הסכם אחר בין העובד והמעביד שניתנה להם הסכמת קופת הגמל וכן קופת גמל כאמור שמטרתה ביטוח העובד ושאיריו שהעובד בלבד חייב לשלם לה מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה, או תאגיד ששר העבודה אישר תשלום לו לענין סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963".

4. הסוגיה דנן נדונה במספר פסקי דין של בתי דין לעבודה ובתי משפט אזרחיים וקיימות גישות שונות בפסיקה לסוגיה. חלק מפסקי הדין קבעו כי לבית המשפט אזרחי אין סמכות לדון בתביעות מסוג זה (ראה למשל: תא"מ 9951/09 רוזמן נ' אקסלנס נשואה ופנסיה בע"מ, מיום 17/3/10 פורסם בנבו) .מאידך, פסקי דין אחרים הגיעו למסקנה אחרת (ראה: ת"א 22909-06-12 מזרחי נ' וגמל בע"מ מיום 14/10/12, פורסם בנבו; ת.א 150099/09 חסון נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, החלטה מיום 13/9/2003).

יחד עם זאת, בפסיקת בתי דין ארציים לעבודה ובתי המשפט המחוזיים נקבע העיקרון, כי במקרים בהם העניין נופל לגדר מספר ענפי משפט, לבית דין לעבודה אין סמכות ייחודית.

5. בפס"ד אשבל - ע"ע (ארצי) 625/08 מירב תותי אשבל נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, (פורסם בנבו) נקבע, כי בהתקיים עילת תביעה בעלת זיקה למשפט העבודה והביטחון הסוציאלי, די בה כדי שתבוא בגדר סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה. בכך הוחלה סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה גם "על יחסים שאינם קשורים ביחסי עובד-מעביד אולם קשורים ליחסים אלה רעיונית" (פס"ד אשבל , סע' 6 לפסק דינה של השופטת נילי ארד)

עוד נקבע, כי מרכז הכובד לבחינת הסמכות העניינית הוא מהות הסכסוך וייחודו במסגרת משפט העבודה. כלומר, במקרים בהם קיים קושי מובנה להבחין לאיזה ענף משפטי משתייכת הסוגיה או כאשר הסוגיה משתייכת למספר ענפי משפט תקבע הסמכות העניינית על פי העילה ומסכת העובדות בכתב התביעה ומהערכת המשקל היחסי בין היסודות האמורים, תוך חיפוש אחר המרכיב הדומיננטי המאפיין את המחלוקת. הקביעה אם הסכסוך בסמכותו העניינית של בית דין לעבודה אינה נקבעת על פי פירוש מילולי ודווקני של הוראות החוק אלא על פי מבחנים מהותיים, (סע' 9 לפסק דינה של השופטת נילי ארד).

בפסק הדין הנ"ל מנתה השופטת נילי ארד את השיקולים המנחים בבחינת הסמכות העניינית ולהלן השיקולים:

מבחן האלמלא - מבחן הדן בקשר בין היותו של העובד עמית בקופת גמל לעילת תביעתו. האם אלמלא חברותו של אדם בקופת הגמל, לא היה נוצר מצב שעל-פיו נפגעת זכות שלו ועקב זאת קמה לו עילת תביעה.

מהות התביעה נוגעת בטבורם של יחסי העבודה והביטחון הסוציאלי - ככל שהתביעה מבוססת על זכות העובד להיות מבוטח, וככל שהזכות להיות מבוטח היא חלק מהסכם העבודה ומתנאי העבודה, מדובר בתובענה הנובעת מיחסי העבודה. בתוך כך, יבואו בחשבון השיקולים הבאים: האם התביעה נגד קופת הגמל היא בעלת זיקה ממשית לתנאי העבודה; האם התביעה סבה בעיקרה על תנאי העבודה; האם התביעה כוללת טענות המופנות גם כנגד המעביד. תובענות בהן המחלוקת נובעת באופן ישיר מנושא ביטוחי מובהק, שאין לו קשר ליחסי העבודה, למשפט העבודה והביטחון הסוציאלי, לא יבואו בגדר סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה.

מהות ההסדר הביטוחי ומהות הזכות הנפגעת - במסגרת שיקול זה ייבדק האם החוזה הביטוחי הינו במהותו ביטוח פנסיוני ותכליתו סוציאלית. עוד תיבדק, מהותה של הזכות הנפגעת מושא התביעה. אם מקור הפגיעה הנטען הוא בהיבט הביטוחי – סוציאלי אז העניין הוא בגדר הסמכות העניינית של בית הדין לעבודה.

לאור נימוקים אלו קיבל בית הדין לעבודה את הערעור וקבע כי לבית הדין לעבודה הסמכות לדון בתביעה .

6. בפס"ד אגד - (ע"ע 12583-07-11 אגד– אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית נ' קרן הגמלאות של חברי אגד בע"מ, (פורסם בנבו), נקבע, כי מרכז הכובד בהכרעה בשאלת הסמכות העניינית של בית הדין לעבודה עובר מהגדרה צרה של זהות הצדדים למבחן הרחב של מהות העילה, באספקלריה של תכליתו הסוציאלית של החוק. השופט סופר חזר על הקביעה בפרשת אשבל לפיה, עילת התביעה יכולה גם לנבוע מענפי משפט שונים, ובמקרה כזה תיקבע הסמכות העניינית לפי הערכת המשקל היחסי של כל מרכיב תוך התחקות אחר המרכיב העיקרי המאפיין את המחלוקת.